המאפיה של

15

אשלי :

אני הולכת לדירה ואומרת לעצמי שהמקלחת תרגיע אותי היא חייבת להרגיע אותי , אני אומרת שלום לשומר בכניסה ועולה במעלית וניכסת לדירה ושותה כוס מים קרים

אני מסתכלת על הנוף של ניו יורק על האורת והבניים הגבוהים וגם הנמוכים על המכונית העוברות ואני נושמת לאט לאט , ניו יורק יפיפה אני יכולה להסתכל על הנוף היפה הזה שעות על גבי שעות זה מהפנט

אני הולכת למיקלחת וממלאה לעצמי אמבטיה של מים חמים ומורידה את בגדיי וניכנסת , המים החמים שורפים את גופי אדים מכסים את כל חדר המיקלחת

הלוואי ויכולתי למחוק את הזיכרון ולא לראות את לוקאס עושה את זה ראתי את זה רק בסרטים , בסרטים שהייתי צוחקת כל הזמן ועכשיו שראתי את זה מול עיני אני רוצה לצרוח ולבכות

אולי אני משוגעת כי אני עדין מחבבת את לוקאס ולא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו , אני משוגעת נכון ? דפיקת דלת מסיכה את דעתי אני יוצאת מהמיקלחת לובשת את הפיגמה שלי ויוצאת לבדוק מי בדלת

״ מי זה ?״ אין מענה ״ עם לא תגידי לי מי אתה אני לא אפתח לך ״ עוד שנייה עוברת וקול מוכר עונה ״ זה אני ״ אני הולכת למטבח ולוקחת את הדבר הראשון שאני רואה שזה מחבת

ופותחת את הדלת בזהירות והמחבת בידי מוכנה לשימוש ולוקאס בדלת ואני מתנשמת בהקלה , הבעת פניו לא קרה כמו בפעמים הקודמות , הן אחרות , שונות ?

״לוקאס ?״ הוא מביט בי ״מה אתה עושה כאן?״ הוא מסתכל על המחבת שבידי ״ זה כלי ההגנה שלך ?, הוא לא יציל אותך ממני ״ ״ ממך ? אני לא צריכה הצלה ״ האויר בנינו הפך להיות דחוס אחרי מה שאמרתי

לוקאס נישאר עומד במקומו באותו הבעת פנים שאני לא מצליחה לנסח ״לא ענית לי מה אתה עושה כאן ?״ עניתי בתקיפות שהיפתיע אותי ואולי גם אותו , אי אפשר לדעת

הסתכלתי על הידיים שלו שלפני כמה דקות או שעות היו מכוסות בדם של בן אדם חי

לוקאס :

אני מסכל על אשלי עובדת היא כזאת יפיפה שאני לא מפסיק להסתכל , היא מקבלת מגברים מבטים שאני לא אוהב וביגלל זה אני חייב לענות מישהו , מתאו מתקשר אליי

״ מה העניין ״ ״ מצאנו שני בוגדים , רוצה את העונג ?״ חיוך אכזר עלה על פניי ״ אני אשמח ״ כעבור חצי שעה שני חיילים שלי סמו אותם במרטף שמועדון שלנו

לפני שירדתי לטפל במיזדינים ראתי את אשלי מחייכת את החיוך שלה ״ אז מי ראשון ״ שאלתי את הבוגדים , כמובן שזאת שאלה רטורית אני הולך להרוג אותם לאט לאט

אני מסתכל על הקיר שעם מוצרי עינוי כמו סכינים , גרזנים , מספרים מסמרים פטישים וכל הכיף , אני לוקח את הגרזן ומוריד להם את האחד מהאצבעות

אחרי שהורדתי להם את כל האצבעות אני לוקח סכין ומרגיש שיש עוד מישהו בחדר אני מסובב את הראש שלי ורואה את אשלי הפנים מלאות אימה , היא קפואה ולא זזה

עינייה הכחולות רדופות , אני מרגיש אולי אשמה ? , פאק , אני מתקרב ושואל ״ מה את עושה כאן ?״ היא לא עונה אני מתקרב כדי לגעת בה והיא זזה , לעזאזל

אני מתכוון לגעת בה שוב והיא אומרת את הדבר שגורם לי להרגיש חרטה , לראשונה בחיי ״ לא , אל תיגע בי ״ והיא רצה במדרגות אני מסיים את הבוגדים שוטף את ידי ויוצא לחפש את אותה

אחרי שהבנתי שהיא יצא מהמועדון אני הולך לדירה שלה ומצלצל בפעמון אין מענה עד שהקול שלה נישמע ״ מי זה ?״ לא עניתי הצעדים שלה מתרחקו ואז אמרה ״ עם לא תגידי לי מי אתה אני לא אפתח לך ״

״ זה אני ״ שמעתי את עצמי אומר , הדלת ניפתח ואשלי עמדה עם פיגמה ומחבת , האישה הזאת תמיד ממשיכה להפתיע אותי ״ לוקאס ? מה אתה עושה כאן?״ באמת מה אני עושה כאן ?

״ זה כלי ההגנה שלך ?, הוא לא יציל אותך ממני ״ גם הצבא הכי חזק בעולם לא יציל אותה ממני ״ ממך ? אני לא צריכה הצלה ״ היא אמרה
״ לא ענית לה מה אתה עושה כאן?״ שאלה בתקיפות שלא היפתיע אותי

היא הסתכלה על הידיים שלי ואותו מבט רדוף אימה היה בעינה והיא קפאה שוב ״ אשלי את בסדר ״ ״ כן אני בסדר ״ היא לא הייתה בסדר הזריחה התחילה לעלות ומעת שמש ניכנסה מהחלטת הגדולות

״ תיכנס ״ אמרה ועדין לא הניכה את המחבת ״אני בחיים לא אפגע בך ״
״ אתה בטוח ?״ ״ בחיי ״ אשלי הניכהרת המחברת על השידה הקרובה ושאלה ״ למה עשית את זה ?״ לא רציתי לשקר לה אבל אני יודע שהיא תפחד מאמת

״ כי אני אוהב את זה , זה העבודה שלי ״ ״ אתה מפיונר ?״ ״ כן רק יותר גרוע ״ ״ מפיונר זה לאיש זקן יותר ?״ ״ כן ״ היא הינהנה ולא אמרה דבר

״ לוקאס ״ היא אמרה בקול של מעת פחד ״ נכון אני לא צריכה לחשוש מימך ?״ ״ זה הדבר האחרון שאת צריכה לעשות ״ התקרבתי אליה הראש שלה היגיע לתחילת החזה שלי

נגעתי בפנים שלה העדינות היא הרימה את הראש שלה והסתכלנו אחת לתוך השני הענים מבלי לומר מילה