61 days- Larry stylinson

Part 3

נקודת מבט לואי:

״ואז אתה אמור למעוד עליי ולהפיל את הספרים. בזמן הזה אני תופס אותך ואתה מסתכל לי עמוק בעיניים ואומר לי ׳אתה מוכר לי׳ או ׳אני מכיר אותך׳ ובלה בלה בלה בלה״ הארי הסביר לי (או לפחות ניסה) את סצינה מספר 5 בסרט.
המוח שלי כבר מזמן הפך לדייסה חמה והייתי בטוח שהארי עוד יפוצץ לי את הבית אם אני ‏אעז להגיד לו שלא הבנתי, שוב.
אבל בכל זאת, הרמתי אליו מבט מבולבל וחייכתי במבוכה.
״הבנת?״ הוא שאל
״אולי״
״אולי?״
״אולי, אולי לא״ אמרתי וקראתי את הטקסט שלי שוב.
הארי נאנח בדרמטיות, כאלו נגמר לו כבר הכוח להתמודד איתי.
״בשם אלוהים, פשוט בוא נתחיל ותתפוס כבר את העיניין״ הוא מלמל בחוסר סבלנות.
נאנחתי, זה מגיע לי.
אלוהים החליט להעניש אותי, על כך שלא התכוננתי על הטקסט כבר לפני.
לפני שאספיק להתלונן על הסיבות לקיום שלי לקחתי את הספרים שאני צריך לסצינה כדי שנוכל להתחיל להתכונן.
לקחתי את הדף של הסצינה בפעם האחרונה וקראתי.

——-
-סצינה-
היום הראשון בלימודים ואני כבר מקבל וויבים מסריחים מבית הספר הזה, לפתע החלקתי מפחית קולה שהייתה זרוקה בחצר ולמזלי מישהו עם זרועות גדולות עם ריח של פריחת הדובדבן תפס אותי חזק במותני.
״תיזהר נסיכה״ הוא לחש עם הבעת פנים שובבה אל פניי וריח המנטה נכנס לאפי.
הסתכלתי עמוק אל תוך עיניו הירוקות ולפתע זה הכה בי
״אני מכיר אותך״ אמרתי.
———

-חזרה-
חזרתי על הטקסט שלי שוב ושוב בראשי וניסיתי לעשות בדיוק מה שהיה כתוב. אני מעדתי והארי תפס אותי.
כמו תמיד חוסר המזל שלי השתלט על העניינים כמו שהעיניים הירוקות ההן תפסו אותי לא מוכן, תוך רגע המוח שלי התרוקן כאלו הייתי שבוי בקסם או בהיפנוזה. פניו היו קרובות לשלי ויכולתי להריח את ריח המנטה שהתעופף סביבו, בדיוק כמו שהטקסט המזויין הזה תיאר לי.
הוא תפס במותניי ולמרות שידעתי שזה אמור לקרות עדיין לא הצלחתי להיות רגוע, הלב שלי דפק כל כך מהר והתחלתי להרגיש זיעה קרה כאילו רצתי השניה הזאת מרתון.
עבר המון זמן מאז שגבר גרם לי להרגיש ככה, עם כמה שרציתי להתעלם מזה הארי הצליח להשפיע עליי, ואני מקווה כל כך שהוא לא שם לב לזה.
לעזאזל, על מה אני חושב? אני אמור לשנוא את הבחור הזה.
״לואי?״ הארי לחש והוציא אותי מהטראנס שנכנסתי אליו.
״אה?״ המהמתי בשאלה ומיצמצתי כדי להתאפס על עצמי.
״הטקסט.״
״טקסט?״
הארי נאנח ״עכשיו אתה אמור להגיד לי ׳אני מכיר אותך׳, אל תגיד לי ששכחת״ הוא מלמל ביאוש.
״מכיר את מי?״
״אלוהים ישמור,״ הארי עזב אותי ונפלתי ישר על התחת שלי.
״אאוץ!!״ צעקתי והתחלתי לשפשף את הישבן המסכן שלי.
הוא הניח את ידו על המצח כאלו כבר איבד תקווה לגביי
״בטקסט אידיוט״
״התחת שלי.״ אמרתי בזעם
״הוא יהיה בסדר״ הארי גילגל עיניים והתחיל לאסוף את הספרים מהריצפה .
״בגללך הוא מחליף צבעים מאדום לכחול!״
״לואי תרגע, אתה לא זיקית זה יעבור תוך יומיים.״
״יומיים של סבל, בגללך!!״
״אם לא תקום ותתחיל לעשות את הסצנה כמו שצריך אני אדאג שזה יהיה יותר מיומיים.״
הרמתי גבה ״ואיך אתה מתכוון לעשות את זה?״.
הארי הסתכל עליי ופרצופו הפך לשובב, הוא קרץ ואמר ״אתה בטוח שאתה רוצה לגלות?״
״בוא נמשיך״ אמרתי במהירות ונסיתי להסתיר את הסומק שהציף את פניי.