Part 9

116 15 20
                                    

סליחה על השעה🥰
חייבת לכם את הפרק הזה!!!
קריאה נעימה😇
//////////////////////////

נקודת מבט הארי:

״אז אתה מעדיף ללכת בחום הזה ברגל?״ שאלתי אותו וחייכתי בניצחון, אי אפשר להתווכח עם זה.
פרצופו המובס של לואי הביט בי בזעם, אבל לאחר כמה שניות הוא נאנח ונכנס לרכב.
״דרך צ'רינג קרוס, תוריד אותי במאפיה בכניסת הרחוב.״ הוא אמר וחגר.
״ דרך צ'רינ-התכוונת ללכת את כל הדרך הזו ברגל?? מה אתה יוסיין בולט?!״ הבטתי בו בשוק, הנסיעה עצמה יחסית ארוכה אז הליכה זאת בכלל התאבדות.
״הייתי מוצא כבר דרך״ הוא גירד את ראשו ואני התחלתי לנסוע ״חוץ מזה, זאת לא הפעם הראשונה שאני הולך מרחקים ארוכים.״
מעניין..

״אין לך רשיון?״ שאלתי.
״יש לי, אבל לא לכולם יש מספיק כסף בשביל מכונית טסלה חדשה מהניילונים.״ הוא אמר במרירות.
הרמתי גבה, לא ניסיתי להתגרות בו הפעם אז למה הוא כל כל כועס?
אה..רגע..
״למה אתה כל כך עצבני?״ שאלתי כאילו אני לא יודע ופניתי שמאלה בכיכר.
״רוצה לנחש שמוק?״ הוא ענה.
חיוך עלה על שפתיי.
״בואו נראה״ עצרתי ברמזור וסובבתי את ראשי אליו ״בגלל הנשיקה העסיסית שלנו?״ שאלתי והבטתי בעיניו.
״כן- רגע, לא! על מה שקרה בחדר! אל תשחק אותה כאילו כבר שכחת!״ הוא אמר בזעם, או לפחות ניסה.
איזה בכיין.
״אתה עדיין על זה? זה קרה מזמן תתקדם.״ גילגלתי עיניים.
״זה קרה לפני 30 דקות!״ הוא כמעט צעק.
אוי נו איזו הגזמה ״רואה,״ אמרתי והתחלתי לנסוע ברגע שהרמזור התחלף ״אתה נתקע על העבר יותר מידי זמן.״ נאנחתי ״זה לא בריא לואי.״
״אני נשבע יום אחד אני אתחרפן בגללך.״ הוא שיפשף את גשר אפו.
אוי אני נהנה מזה יותר מידי ״זה בסדר, המון אנשים מתחרפנים שהם רואים אותי.״ קרצתי אליו ״אני מבין גם למה.״ אמרתי בהחלטיות.

״למה נכנסתי לפה?״ הוא מילמל.
פניתי לתוך השביל שביער ״כי לא יכלת לעמוד בקסמיי.״ אמרתי ופתאום ראיתי בזווית העין היבהוב אדום.
״כאילו שיש לך-״
״וואו וואו רגע מה זה?״ קטעתי את לואי ונעצתי את מבטי בנורה האדומה שהרכב הדליק.
לואי הביט בי בשאלה ״קרה משהו?״
מוזר, הרכב ממש חדש, אין סיכוי שיש תקלה.
חניתי בצד ופתחתי את דלת הנהג ״תישאר פה״ אמרתי ללואי וטרקתי לפני שהוא הספיק להשחיל מילה.
פתחתי את מכסה המנוע אבל הכל היה נראה תקין, זה כבר באמת הזוי.
אני שומע טריקה של דלת ואחרי כמה צעדים, נאנחתי ״אמרתי לך להישאר ברכב״
״לא זכור לי שאני מקבל ממך פקודות.״ קולו המעצבן של לואי הופיע לידי.
״זאת בעיה במנוע?״ הוא שאל.
״לא.״
״בטוח?״
״זאת מכונית חדשה לואי, אין סיבה שהיא תתקלקל כל כך מהר.״
״אז אולי יש בעיה בצמיגים?״ הוא התכופף אל הגלגל לידי.
״אני בספק.״ הלכתי מסביב והסתכלתי עליהם ״קניתי צמיגים מחומר מאוד קשיח, הם לא יקרעו בקלות.״
״הצמיג פה קרוע״ לואי אמר באדישות.
״מה?!״ צעקתי בבהלה.
הלכתי לכיוונו והתכופפתי, הוא צודק, יש פאנצר בגלגל.
״פאק! הבייבי הקטנה שלי פצועה..״ מילמלתי לעצמי ויכלתי להרגיש את החיוך של לואי.
״אז מה הבעיה? פשוט תחליף גלגל״ הוא אמר.
״כן כן״ אמרתי ״רק תכנס כבר לרכב אתה תוציא אותי מריכוז.״
״אני לא מקבל פקו-״
״בבקשה לואי״ התחננתי, אני מעדיף שהוא לא יהיה כאן כאשר אעשה מעצמי צחוק.
הוא נאנח וקם.
טוב עכשיו..
אין לי שום מושג איך מחליפים גלגל.

-
עברה יותר מחצי שעה שבה אני מנסה להחליף גלגל, לא חשבתי שזה כל כך קשה.
גם אם אני מנסה לראות מדריכים ביוטיוב הסרטון כל הזמן נתקע, האינטרנט פה גרוע.
אני מנגב את הפנים המלוכלכות שלי עם החולצה שממזמן הפכה לסמרטוט, הגיע הזמן להוריד ממני את הדבר הזה.
טריקת דלת נשמעה ואחריה צעדים ״לוקח לך יותר מידי זמן- מה-מה אתה עושה?״ שמעתי את קולו של לואי באותו הזמן שהורדתי את החולצה.
סובבתי את ראשי אליו, ״לא ביקשתי ממך להישאר ברכב?״
הוא לרגע בלע רוק ועיניו נדדו לגופי החצי עירום בלי בושה.
הרמתי גבה והוא חזר להביט בי, חיוך עלה על פניי.
לואי נשען על הדלת ושילב ידיים ״אתה לא יודע להחליף גלגל נכון?״ הוא שאל, החיוך שלי ירד בשניה.
״בוא נכנס לרכב וננסה להתקשר לגרר״ התעלמתי מהשאלה שלו.
עכשיו תורו של לואי היה לחייך מעט, אבל למזלי הוא לא זרק הערה מעצבנת על ההתחמקות שלי.
״ניסיתי כבר,״ הוא אמר ״אין קליטה באזור הזה.״
״זין״ אני נאנח, מגרד את ראשי ועוצם את עיניי, גם נתקענו באיזשהו חור, גם אין קליטה ולמרות שהשמש כבר שוקעת עדיין חם בטירוף.
״אתה לא מתכוון לשים את החולצה שלך?״ הוא שאל לפתע.
בחום הזה? לא ״למה? החזה שלי מסיח את דעתך?״ התגרתי בו מבלי לפקוח את עיניי.
הוא שתק במשך כמה רגעים ואז אמר ״כן״
עיניי נפתחו בשניה והבטתי בו, למרות שאנחנו ביחד רוב שעות היום לא יוצא לי להסתכל בפניו יותר מידי.
אני חייב להודות, הוא לא מכוער..
עיניו של לואי נדדו שוב אל החזה השרירי שלי והחיוך שלי חזר שוב.

״לואי, אם תמשיך לבהות בי ככה אני עלול לקבל רעיונות, ואני לא בטוח עד כמה שזה ימצא חן בעיניך.״ הערתי לו.
הוא חזר להביט בי וליקק את שפתיו ״מה אם זה כן ימצא חן בעיניי״
אה.. אז אנחנו הולכים לכיוון הזה?
אני מתקדם לעברו ״אתה בטוח? אני לא חושב שהתחת הבתול שלך יצליח-״
״תעשה לי טובה הארי, זאת לא הפעם הראשונה שלי.״
חיוכי גדל, ״אה כן? תוכיח ל-״ לואי קטע אותי בכך שתפס את הצווארי ושפתנו נפגשו.
אני לרגע קופא, לא ציפיתי שהוא באמת יעשה צעד אבל תוך רגע אני מתכופף ונותן לו גישה טובה יותר, לשונו מתחילה לטעום את חלל הפה שלי והוא כורך את זרועותיו סביב צווארי.
הנשיקה הייתה אגרסיבית, היה בה יותר משאר הנשיקות שחלקנו.
והפעם אף אחד לא היה צריך להגיד לנו קאט...
אני פותח את הדלת האחורית ולא מנתק מלואי עד שאנחנו מועדים לתוך הרכב.

אני שוכב מעליו ולואי מתנשף ומסמיק בטירוף מתחתיי.
חיוכי מתרחב.. זה הולך להיות טוב...

61 days- Larry stylinsonWhere stories live. Discover now