61 days- Larry stylinson

Part 8

נקודת מבט הארי:

״הארי אתה צריך ללמוד לחלו-״
״זזתי מכאן״ קטעתי את נייל במהירות, אין לי זמן לשיט שלו כרגע.
למה? כי עומד לי בטירוף עכשיו.
אם המכנס שלי לא היה אוברסייז הייתי מת מבושה, אין מצב שהייתי נותן לפלצן הזה לדעת שהתחרמנתי מהנשיקה שלנו.
אני מתקדם במהירות אל חדר ההלבשה בלי להביט אפילו שניה לאחור, הייתי חייב להגיע לחדר סגור אחרת אתחרפן.
אני עובר בין המסדרונות והולך כל כך מהר עד שאני לא שם לב שאני נתקע במשהו,
במישהו.
״אאוץ!״ סובבתי את ראשי וראיתי בחור נמוך עם שיער בלונדיני שמשפשף את כתפו, הוא הרים את מבטו אליי ועינינו נפגשו.
יש לי הרגשה שראיתי אותו איפשהו, הוא די מוכר.
עיניו נפתחו לרווחה והוא מילמל ״אה״ כאילו הוא מזהה אותי (איך אפשר שלא) .
״אז זה אתה הארי.״ הוא אמר ועברה שניה עד שזהיתי לפי קולו מי זה..
הסטוץ שלי מלפני שבוע, היינו בחניה של הביניין ולפי מה שאני זוכר הוא צעק כל כך חזק את שמי שחשבתי שאני עוד אאבד את השמיעה בגללו.
מה היה השם שלו שוב?
״אה, היי ג׳ייק.״ אמרתי בחיוך, הוא בדיוק האדם שאני צריך עכשיו.
״זה ג׳וש.״ הוא נאנח ״לאן אתה ממהר?״ הוא שאל ושילב את ידיו.
חיוכי התרחב ״רוצה לראות בעצמך?״

-

״הארי מה אתה עושה לעזאזל?!״ קולו של לואי הידהד בחדר וגילגלתי את עיניי, לעזאזל למה הוא כאן.
העברתי את מבטי מהבלונדיני הקטן שישב על הריצפה וראשו היה בין רגליי והסתכלתי על לואי ״מה אתה חושב שאני עושה?״ שאלתי באדישות.
״בחדר המנוחה שלי? ברצינות?״ הוא הפך לאדום ולרגע לא הייתי בטוח אם זה בגללי או בגלל שהוא רותח מעצבים.
״שלנו.״ תיקנתי אותו וצפיתי איך ג'וש מלפף את ידיו סביב הזין שלי, חיוך עלה על שפתיי.
״זה לא משנה! אתה לא אמור לעשות את זה כ-״
״באת להטיף לי מוסר או שאתה פשוט מחפש סיבה לצפות?״ שאלתי ולא הורדתי את מבטי מעיניו של לואי.
לואי, שנהפך לאדום יותר, שיפשף את עיניו ונאנח ״אין לי זמן לריב איתך.״
״אז עוף מפה, אני והארי עסוקים, נכון הארי?״ ג׳וש שאל אותי תוך כדי שהוא מלטף את הרגלי.
״ממהר לאינשהו?״ שאלתי את לואי והתעלמתי לגמרי מהקיום של ג׳וש.
״הייתי מספר לך, אבל אתה נראה די עסוק אז אני לא אפריע.״ אמר לואי ולקח את חולצתו מהשולחן.
אשמח שתפריע, רציתי לומר אבל שתקתי.
תוך רגע הוא פתח את הדלת ונעלם, מה שהיה מאוד מבאס כי הייתי שמח להציק לו עוד טיפה.
״אז עכשיו שאנחנו סוף סוף לבד...״ קולו של הבלונדיני הקטן צץ וגילגלתי את עיניי.
״סיימנו כאן.״ אמרתי בנחרצות וקמתי מהספה, אני כבר לא במצב רוח.
״סיימנו? אבל אפילו לא התחלנו!״ הוא אמר בבילבול, ״נו הארי, אתה לא רציני~״
״אני כן.״ לקחתי את הבוקסר ולבשתי אותו ״אתה יכול ללכת ג׳ונתן.״ אמרתי בלעג.
״זה ג׳וש!״ הוא כמעט צרח ויצא מהחדר בעצבים.

-

נקודת מבט לואי:

אני רץ כמו מטורף אל התחנה וברגע שאני מגיע האוטובוס חולף על פניי, זין.
כמובן, הספקתי לשכוח שבדרך כלל יש לי מזל רע.
אני מתמוטט על הספסל ומנסה להרגיע את הנשימה שלי, לעזאזל, איך אני אמור להגיע הביתה בחום הזה?
הליכה ברגל לא באה בחשבון וזה לא שאני יכול להתקשר לדיווד הסוכן שלי, אם אני זוכר נכון הוא כרגע אצל משפחתו בקנדה.
אני נאנח בדרמטיות ומנסה לחשוב מה אני עושה עכשיו.
רגע אחד!
לוקאס!! השותף שלי לדירה!

לאחר כמה פעמים שבהן צילצלתי ללוקאס הוא סוף סוף ענה לי.
״מממ?״ קולו הצרוד והישנוני של לוקאס נשמע בקו.
״לוקאס! תודה לאל, תקשיב אחי פיספסתי את האוטובוס יש מצב אתה עושה טובה ומעיף אותי מפה?!״ אמרתי במהירות.
״אההה״
״לוק תתעורר!״
״אחי אני הייתי במסיבה וחזרתי לבית ב7 בבוקר ,אני גמור אחי.. אני די בטוח שאני הוזה את סבתא שלי מתהלכת על התקרה״ שמעתי אותו ממלמל והתאפקתי לא להעיף את הטלפון לכביש ״וחוץ מזה אני חושב שאמילי לקחה את האוטו כדי לנסוע להורים שלה״
אמילי, כמובן, אוי אני שונא אותה!! היא תמיד באה ברגעים הכי לא-רגע עכשיו זה לא הזמן להתלונן עליה!!
״ מתי האוטובוס הבא?״ הוא שאל ושניה אחרי הוא פיהק
״ אין אוטובוס הבא״ נאנחתי
״אז תקח מונית״
״אין עליי כסף״ ואני מרושש בכללי
״אז למה אתה לא שואל מישהו מהקאסט שם״ הוא מילמל ובקושי הצלחתי להבין.
״לא חשבתי על זה.... טוב נו תודה, ביי לוק״ השבתי בחזרה.
החזרתי את הטלפון לכיס והסתכלתי על השמיים באומללות.
״למה אני בחיים״ מילמלתי.
למי אני כבר יכול להתקשר לעזאזל? זה לא שהספקתי לדבר עם הרבה אנשים במקום הזה והיחיד שאני מכיר זה..
לפתע שמעתי צפירה חזקה והפנתי את מבטי אל מקור הרעש.
מכונית טסלה שחורה וגדולה הופיעה מול עיניי ופס אדום ובוהק היה בגלגלים.
אוי לא..אם כבר מדברים על החמור..
החלון של הנהג נפתח וכמובן שאת מי ראיתי אם לא את הארי.
הוא הוריד את משקפיו והרים גבה לעברי ״אתה נראה כאילו חירבנה עליך יונה״ הוא אמר.
אלוהים תעזור לי.
״ אני נראה ככה כי ראיתי אותך.״
הוא חייך ״ומה הסיבה האמיתית?״
נאנחתי בפעם המאה להיום, ״שום דבר מיוחד, אני רק פיספסתי את האוטובוס האחרון לבית שלי״ שילבתי את ידיי ״בגלל מישהו מסויים.״
״אה, זה מסביר הרבה.״ הוא מילמל ולמשך כמה שניות הוא חשב.
״טוב, תעלה.״
מיצמצתי את עיניי, אני שמעתי טוב?
״למה אתה מחכה?״ הוא שאל
״למה שאני אעלה לרכב שלך?״ שאלתי בחזרה
״אתה הרי טוען שזאת הייתה אשמתי שפיספסת את האוטובוס, לא? אני שונא להיות חייב לאנשים אז תזיז את התחת שלך לפה.״ הוא אמר בהחלטיות.
״אני ממש לא מתכוון לעלות לרכב שלך.״ תעשה לי טובה, אני לא אידיוט, אתה בטח תציק לי כל הנסיעה.
״אז אתה מעדיף ללכת בחום הזה ברגל?״ הוא שאל וחיוך עלה על שפתיו.
אוף!

////////////
מצטערת שלא עלה פרק מלא זמן הייתי בחול🫶🏼
מקווה שתהנו מהפרק היום אוהבת מלא מלא🤍