61 days- Larry stylinson

Part 6

בגלל שלא עלה פרק שבוע שלם😭
אני מפצה אותכם בפרק ארוך!!
קריאה נעימה לכולם😇
\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\

נקודת מבט הארי:

״תפסיקו לשבת שם כמו פסלים ותעשו משהו!״ צעקתו של נייל הידהדה בסט הצילומים.
גילגלתי את עיניי לעברו, הוא חייב להירגע קצת
״כמו מה? אין טקסט בסצינה הזאת״
״הארי, גם אם זו סצינה אילמת, הצופים צריכים להרגיש שיש ביניכם שיח״
״ברצינות..״ שמעתי את לואי ממלמל לצידי.
״גם לי זה לא שיא הכיף תאמין לי״ אני לוחש לו בעצבים.
״פשוט תדברו! לא אכפת לי אפילו על מה. צלם, למקומות!״ נייל צעק ותוך רגע כולם התארגנו.

הסתובבתי חזרה אל לואי וחייכתי כאילו אני לא מתעב אותו, הוא עשה את אותו הדבר.
הסתכלתי עמוק אל תוך עיניו הכחולות , אני צריך להיראות כמו מישהו מאוהב.
״אהבת את המתנה שהשארתי לך?״ שאלתי,
זה לא כאילו ישמעו אותנו בסרט, אז למה לא להנות קצת?
לשניה הוא היה נראה מבולבל אבל תוך רגע חזר לדמות שלו.
״לא.״ הוא אמר בטון כועס ועם חיוך נחמד על פניו, בכנות זה היה די משעשע לראות אותו ככה.
״שקרן״ התגרתי בו, ״מי לא היה רוצה תמונה שלי במסך שלו?״
״מתי בכלל הספקת להיכנס לי לטלפון?״ הוא התחמק מהשאלה.
״מתישהו. קוסם לא מגלה את סודותיו.״
״ברצינות הארי יום אחד אני אחנ-״
״אוקיי! מעולה הפסקה של חצי שעה לכולם!״ נייל קטע את דבריו של לואי.

סוף סוף, שלוש שעות רצופות חיכיתי לרגע הזה, קמתי מהספסל וניסיתי לא להתייחס לפרצוף הזועם של לואי.
״לא ענית על השאלה שלי.״ הוא אמר וקם אחריי.
״ממה אתה כל כך לחוץ? פשוט קמתי בבוקר לפניך זה הכל.״
אמרתי והתקדמתי לכיוון חדר ההלבשה שלי, אבל הוא המשיך לעקוב אחרי כמו כלבלב אבוד וזועם.
״הארי אתה לא יכול להיכנס לטלפון של זרים בלי אישור!״
חייכתי, ״אני לא נכנס לטלפון של זרים, רק לשלך.״
״הארי.״ הוא אמר וקולו היה חלש מהרגיל.
״בסדר בסדר אני לא אכנס לך לטלפון רק בבקשה תפסיק-״ עצרתי ברגע שהרגשתי את ידו של לואי נתמכת על גבי, הסתובבתי להביט בו, הוא נשען על הקיר והיה נראה חיוור.
״לעקוב אחרי.״ השלמתי את המשפט וסובבתי את גופי לעברו.
״הכל בסדר? אתה נראה כאילו שתית חלב מקולקל.״
״אני בס-״ הוא לא הספיק לסיים את המשפט כי הוא נפל על הישבן.
״זה כאב״ הוא מילמל ושיפשף את גבו התחתון.
מה לעזאזל?
״לואי מה נסגר״ אמרתי והתכופפתי לעברו.
״אני לא בטוח״ הוא הושיט את ידו אל המצח ונאנח ״הראש שלי מתפוצץ..."
״נחמד, למרות שהייתי שמח לראות את הראש שלך מתפוצץ, אני לא רוצה שיאשימו אותי ברצח.״ כרכתי את זרועי סביב פלג גופו העליון ועזרתי לו לקום.
״קורע״ לואי מילמל ולא התנגד שליוויתי אותו לחדר הלבשה שלי.

- -

אני נכנס לחדר שלי עם כוס תה ונאנח, מתי הספקתי להפוך לאחות בית חולים?
״אתה בסדר סינדרלה?״ שאלתי את לואי וכל מה שקיבלתי היה נהמה.
כן זה אומר הרבה, הנחתי את התה על השולחן שבקצה החדר והתקדמתי לעברו.
״למה הנחת את התה כל כך רחוק?״ לואי מילמל בזמן ששכב על הספה.
״אמצעי זהירות״ עניתי בלי היסוס, אם אתם מבינים למה אני מתכוון.
למרות שהגורם המזיק כרגע גוסס על הספה שלי, אני לא רוצה להיות מכוסה שוב בתה רותח.
״אז.. למה אתה נראה כאילו לא ישנת כל הלילה?״ שאלתי אותו והתיישבתי לצידו.
״כי לא ישנתי.״
הרמתי גבה, כשקמתי בבוקר הוא ישן כל כך חזק למרות כל הרעש שעשיתי.
כאשר הוא ראה את מבטי הוא נאנח.
״נכון מה שסיפרת לי? על השירותים הרדופים?״ לואי שאל והסתכל עליי.
צחקתי, הסיפור הזה היה חתיכת אילתור טוב.
״מה איתו?״ שאלתי וכאשר הוא לא ענה נפל לי האסימון.
״אל תגיד לי שברצינות לא ישנת כל הלילה בגלל זה.״
״לא ישנתי כל הלילה בגלל זה.״ הוא אמר ושילב את ידיו.
״אין מצב!״ התחלתי לצחוק ולואי נאנח.
״לואי אני המצאתי את זה! אני לא מאמין שהאמנת לזה!״ אמרתי תוך כדי צחוק.
״אל תצחק, זה היה חוויה טראומטית!״ הוא התעצבן ונתן לי מכה בכתף.
״אתה מפחד מרוחות?״ שאלתי והצחוק שלי נרגע לאט לאט.
״לא.״
״שקרן״
״סנוב״ הוא אמר וקם מהספה לשתות את התה.
״בבקשה תשאר אתה והתה שלך רחוק ממני.״ אמרתי
״למה? מפחד?״
״מבועת״
לואי גיחך, והצחוק שלו היה יכול להיות חמוד אם לא היה מאחוריו כוונה מרושעת.
״אל תדאג, אני לא אתנגד לשבת רחוק ממך.״
הוא גרר כיסא לכיוון השולחן וכאשר הוא התישב עליו היה רעש של..
של נוד..

״זה הכיסא״ הוא אמר במהירות.
חיוך עלה על שפתיי.
״הארי,״ הוא הזהיר.
״זה מה שכולם אומרים..״ אמרתי באיטיות.
״הארי.״
״פלצן.״
״לא הפלצתי, זה הכיסא!״
התעלמתי ממנו ״פלצן״
״סנוב.״ הוא מילמל ושניה אחרי זה נייל צעק לכולם בכריזה שנגמר הזמן.
הסתכלתי על הדלת ודמיינתי את עצמי מאגרף את נייל ״אין מצב שעברה חצי שעה, השקרן המלוכלך הזה.״ מילמלתי.
שמעתי את לואי נאנח ואז סובבתי אליו את ראשי.
״אני חושב שכדאי שתלך הביתה.״ אמרתי וקמתי מהספה
״עד כדי כך אתה רוצה להיפטר ממני?״ הוא שאל.
״לא יכול להתאפק, הסרחת את החדר״ אמרתי לו.
״זה היה-״ הוא נאנח ושיפשף את עיניו ״זו הסצינה האחרונה להיום?״
״אני מניח.״ אמרתי
״אז אשאר.״

-

״מה לקח לכם כל כך הרבה זמן?״ נייל שאל בכעס.
״עברו שתי דקות.״ אמר לואי
״שתי דקות יותר מידי! גזגזו לי מהפנים ולכו למקומות שלכם.״
״איזו סצינה עושים עכשיו?״ שאלתי תוך כדי שאני מתקדם אל הסט.
״סצינת הנשיקה כמובן.״
אני ולואי הסתובבנו ב180 מעלות ואמרנו יחד ״מה?!״
נייל התעלם מאיתנו בנחרצות וממלמל משהו לצלם.
״זה לגמרי ברח לי מהראש..״ לואי מילמל והסמיק מעט.
חיוך עלה על שפתיי.
״מה קרה? אף פעם לא התנשקת?״
״ברור שהתנשקתי.״ הוא אמר ושילב את ידיו ״כל מי שנישקתי אמר שאני מעולה.״
״אני בספק..״
״תראה עכשיו.״

״למקומות!!״
״3״
״2״
״1״
״אקשן!״
תוך רגע אני נכנס לדמות, אני לוקח נשיפה עמוקה ומסתכל על לואי.
״סטפן, אם הייתי יכול הייתי מוריד את השמש עבורך.״ אמרתי את הטקסט המחליא והקיטצ׳י הזה, והתאפקתי שלא להקיא.
״ג׳רמי, אם יכולתי הייתי מנשק אותך עכשיו עד עלות השחר״ לואי אמר את הטקסט שלו ויכולתי לראות שהוא מתאפק שלא לצחוק.
״מה עוצר אותך?״ כרכתי את זרועותיי סביב מותניו ומשכתי אותו אליי.
״כלום..״ הוא מילמל והושיט את ידיו סביב צווארי.
קירבתי את פניי אל שלו ושפתינו היו במרחק סנטימטר, לחשתי אל לואי, שרק הוא ישמע.
״פלצן״ אמרתי ולפני שהוא הספיק להגיב נישקתי אותו.
לקחתי את השליטה וסובבתי את לשוני בתוכו, במשך שניה לואי נרתע אבל להפתעתי לשונו התגלגלה עם שלי.
זאת לא הייתה נשיקה עדינה, היא הרגישה כמו סערה באמצע האוקיינוס.
ובכל זאת לא יכולתי שלא להודות, אני נהנה מזה.
הפלצן לא שיקר, הוא די טוב בזה.
אני מעביר את ידי בשיערו ומעמיק את הנשיקה עד שאני בקושי יכול לנשום.
״קאט!! זה היה גרוע! כשאמרתי נשיקה התכוונתי לנשיקה! אל תאכלו אחד את השני כמו חיות! תעשו את זה שוב!״ צעק נייל ואני ולואי התנתקנו.
הסתכלתי עליו מתנשף ואדום ואז הוא חייך לעברי.
״אתה עדיין בספק?״ הוא שאל
״אני עוד לא בטוח,״ אמרתי תוך כדי התנשפות ״אני צריך בדיקה חוזרת.״ חייכתי אליו וחזרתי לעמדה שלי.
״3״
״2״
״1״
״אקשן!!״

///////////////////
הופה הופה נשיקה ראשונה!!!
אהבתם??
אומנם לא כזה רומנטי (תודה לנייל)
אבל שווה את זה😉
אוהבתתת🤍🤍