{נקודת מבט אריס}
למחרת בבוקר התעוררתי עם כאב ראש מטורף. לעזאזל איתה. הסתכלתי לידי על ויויאן שישנה, רק בחזייה ותחתונים. הסמקתי והסתכלתי הצידה, לא רציתי להיות קריפית.
אתמול בלילה היא קרצה וחייכה, ואחרי כמה זמן הבנתי שהיא עושה את זה בכוונה.
דקירה נוספת של כאב עברה לי בראש והפנים שלי התעוותו כשהרגשתי אותה. 'חובה עלייך, להשתכר.' הקול שלה הדהד ראשי. התיישבתי לאט, ודידתי במורד המדרגות אל המטבח.
אני מניחה שבסופו של דבר שיחקנו אמת או חובה כמו שהיא רצתה.
פתחתי ארון והוצאתי קצת נורופן להנגאובר שלי. מזגתי לעצמי כוס מים ובלעתי שתיים, והחזרתי את הבקבוק כשסיימתי.
"את נראית טוב." אמרה ויויאן בציניות כשהלכה במטבח. הסתכלתי עליה, הסמקתי והסתכלתי למטה.
"זאת אשמתך." אמרתי לה כבדרך אגב.
"איך בדיוק?"
"את אמרת שאם אני לא אעשה את זה את תלכי ערומה!" אמרתי, עייני פעורות.
"לא שזה אכפת לך." היא קרצה. הסמקתי שוב, והסתכלתי למטה. למה היא מפלרטטת איתי ככה? היא לא עשתה את זה לפני שאמרתי לה שאני לסבית. היא צוחקת עליי? "בכל מקרה, מה התוכניות שלנו להיום?"
"חשבתי שתלכי הביתה..."
"את רוצה שאני אלך הביתה?" חשבתי שראיתי הבזק של כאב בעיניים שלה אבל זה חלף כל כך מהר שלא יכולתי להיות בטוחה שבאמת ראיתי אותו.
"ל-לא! לא לא לא! זה פשוט שתמיד רק החברה הכי טובה שלי לשעבר נשארה לישון אצלי והיא תמיד הייתה עוזבת מיד אחר כך. אבל את לא צריכה ללכת אם את לא רוצה-"
"בחברה הכי טובה לשעבר את מתכוונת לחברה לשעבר נכון?" היא אמרה, פיה מלא פתאום באוכל.
"מ-מה? לא! ואל תדברי בפה מלא." עיווטתי את האף שלי בגועל כשהיא פתחה את פיה לדבר שוב, מראה אוכל, אבל בולעת במהירות ברגע שאמרתי את זה.
"סליחה. ואת שקרנית נוראית. את מגמגמת כשאת משקרת, או שאת נראית עצבנית. אז או שאת משקרת, או שאת עצבנית כי תכלס... את משקרת." היא משכה בכתפיה.
"א-אני-"
"הנה שוב." היא חייכה אליי. אלוהים, אני מסמיקה שוב! "את כל כך חמודה ריס."
"ח-חמודה? ריס?" למה היא אומרת את הדברים האלה?
"לא יודעת. את ממש חמודה. ואריס-ריס? אם את לא אוהבת את הכינוי אז אני לא אקרא לך ככה."
"זה פשוט, חברה שלי הייתה קוראת לי ככה." מלמלתי.
"אז היא כן הייתה חברה שלך!" קראה ויויאן והצביעה עלי שוב ושוב. זעפתי והחלטתי להתעלם ממנה.
"בכל מקרה, מה את רוצה לעשות היום?"
"אותך." היא חייכה. הפה שלי נפער, ותסכול שטף את גופי. היא התגרה בי? או שגם היא הייתה לסבית? אולי היא הייתה ביסקסואלית...
או שהיא סתם משחקת איתך בשביל הכיף. בדיוק כמו דפנה.
"למה את עושה את זה?" שאלתי אותה, עצבנית.
"עושה מה?"
"את מפלרטטת איתי. למה את עושה את זה?"
"כי אני יכולה, אריס." היא קרצה, ואז שינתה נושא במהירות. "רוצה ללכת לפארק היום?"
היינו בפארק ולמען האמת לא ידעתי מה לעשות. היא רצתה להתנדנד, אבל לא ידעתי איך, אז פשוט ישבתי שם ובהיתי בה. מדברים על מביך...
היא עצרה אחרי כמה דקות והסתכלה עליי.
"למה את לא מתנדנדת?" היא שאלה.
"כ-כי..." איך לומר לה שאני לא יודעת להתנדנד? הייתי בת 16 למען השם.
היא הסתכלה עלי במבט שואל.
"אני.. אני לא ממש יודעת איך." מילמלתי והסמקתי.
"את מתכוונת שאת לא יכולה להתנדנד?" היא שאלה. "אני מצטערת אריס, הייתי צריכה לשאול אותך או משהו..."
"הרגע שאלת אותי. וזה לא משהו שאני גאה בו, אחרי הכל." משכתי בכתפי.
"אני אלמד אותך, אם את רוצה." היא ניסתה להסתכל לי בעיניים אבל אני סירבתי. הייתי מסמיקה שוב אם הייתי עושה זאת.
"עכשיו?"
"כן. להתנדנד זה אחד הדברים האהובים עלי ואני רוצה לחלוק את זה עם ה- חברה הכי טובה שלי!" היא אמרה את החלק האחרון בעצבנות ונתתי לה מבט מוזר.
"אממ אוקי?"
היא התנהגה מוזר היום.
"בסדר," היא קמה מהנדנדה שלה ועמדה מאחורי, "אני הולכת לתת לך דחיפה קטנה, ואני רוצה שתדחפי עם הרגליים." זרועותיה הקיפו אותי ואחזו בשרשראות, נותנות לי דחיפה קטנה. דחפתי ברגליים שלי כמו שראיתי שאנשים אחרים עשו כשהם התנדנדו, אבל לא נראה שזה עובד.
"זה לא עובד." קימטתי את מצחי, מציינת את המובן מאליו.
היא נתנה לי עוד דחיפה קטנה, "תישעני עם הגוף שלך כשאת עושה את זה." פעלתי לפי ההוראות שלה והופתעתי כשעליתי גבוה יותר.
"אני עושה את זה! ויויאן אני עושה את זה!" צעקתי באושר כשהסתכלתי על אצבעות הרגליים שלי נוגעות בשמיים. שמעתי אותה מצחקקת ומוחאת כפיים מאחוריי והחלקתי לעצירה כמו שראיתי את ויויאן עושה. "עשיתי את זה." אני לחשתי.
היא עמדה מולי וחייכה. קפצתי מהנדנדה אל זרועותיה. "תודה!" אמרתי כשחשמל עבר בגוף שלי כשהתחבקנו.
"בבקשה." היא לחשה, נשימתה החמה פגעה לי באוזן וגרמה לי לצמרמורת. נסוגתי במהירות, לא רציתי להטריד אותה. היה לי מזל שהיא לא ברחה כשאמרתי לה שאני לסבית.
"אז, רוצה ללכת לאכול משהו?"
"בטח, מאמי."
YOU ARE READING
יש לי מיועדת?
Werewolfויויאן ויליאמס היא אשת זאב, אבל היא לא ציפתה שהמיועד שלה יהייה אישה. האם הלהקה של ויויאן והמשפחה שלה יקבלו את המיועדת שלה? תקראו ותגלו מה קורה בטירוף שהן קוראות לו מציאות! - הסיפור מתורגם מאנגלית! - כל הקרדיט מגיע לThe-Joker, הסיפור המקורי - my mate...
