פרק 18

145 8 0
                                    

{נקודת מבט ויויאן}

סוף סוף דברים התחילו להסתדר. אריס ואני נעזוב בעוד שבוע כדי שהיא תוכל לארוז את החפצים שלה, אני אוכל להיפרד מכולם, ונחזור לפה כמה שיותר מהר.

עברו בערך 3 ימים מאז שהגענו ואהבתי את המקום. כולם היו נחמדים ואריס פגשה כמה בני אדם שהיא התיידדה איתם. כמו כן, האוכל והקפה היו מדהימים, וזה פשוט עשה את זה הרבה כל כך יותר טוב.

הכל היה טוב עד שהעירו אותי באמצע הלילה בגלל צעקות. אריס ישנה בזרועותיי ולא רציתי להעיר אותה, אז התגנבתי לאט מהמיטה ויצאתי מהדלת, שקטה כמו עכבר.

אחרי שהייתי בטוחה שהדלת סגורה ואריס עדיין ישנה הלכתי לאט לעבר הרעש. הלב שלי דפק בחזה וראיתי שמשהו לא בסדר.

"איפה היא לעזאזל?" קול פרץ, גרם לי לקפץ אחורה בפחד. הלב שלי דפק כשהבנתי שאני מכירה את הקול הזה. שמעתי אותו צועק כל כך הרבה פעמים, בין אם זה עלי, על אמא שלי או על מישהו בלהקה שלא ציית.

המכן שחטף את הצעקות האלה לא אמר כלום, אבל לא בזבזתי זמן לשמוע אותו עונה. רצתי בחזרה לכיוון החדר, מוכנה לקחת את אריס ולהרחיק אותה מכאן, או להסתיר אותה איפשהוא.

הייתי בערך בחצי דרך כשנפלתי לקרקע. הרמתי את מבטי ומעליי היתה לא אחרת מאשר היילי. היא הייתה על המותניים שלי והיה לעג על פניה.

"אבא שלך ישמח שמצאתי אותך. שמעתי שאת לסבית עכשיו. מה נסגר עם זה?" המילים שלה לא פגעו בי אפילו, ציפיתי להם בתכלס. ברור, זה העציב אותי שהיא הומופובית וכנראה שלעולם לא נתראה שוב אחרי זה, אבל זה כנראה היה לטובה.

"בבקשה תני לי ללכת." זה כל מה שאמרתי לה בחזרה. הייתי צריכה לחזור לאריס, כדי לוודא שהיא בטוחה.

"אוו, אפילו אמרת בבקשה. אבל לא. אני לא יכול לעשות את זה. אבא שלך רוצה אותך, ואני ממלאת אחרי ההוראות שלו."

"אני מצטערת שכולכם הכלבות הקטנות שלו, ואני גם מצטערת שאני צריכה לעשות את זה." נאנחתי. לא רציתי להילחם בהיילי, היא הייתה החברה הכי טובה שלי במשך שנים אחרי הכל, אבל אריס הייתה הרבה יותר חשובה. הפכתי אותה כך שהתיישבתי מעליה והיא נופפה בידיה סביב, מנסה לקבל חזרה את השליטה.

הצמדתי את שתי ידיה כלפי מטה ביד אחת, וביד השנייה תפסתי את שערה ומשכתי את ראשה כלפי מטה כך שהוא נצמד לרצפה.

"כלבה!" היא צווחה כשדמעות ברחו מעיניה. קמתי, מושכת אותה איתי.

"אם אי פעם היית החברה הכי טוב שלי היית מקבלת אותי. או לפחות מנסה. וכבר היית נותנת לי ללכת כדי שאוכל להציל את האחת שאני אוהבת". נהמתי בפניה. היא הגיבה ביריקה וחבטה בפניי.

מעדתי מעט אחורה וניגבתי את הרוק מהעין. יאכ.

בזעם התחלתי להתרחק אבל היא הפילה אותי חזרה לקרקע לפני שהספקתי ללכת יותר מידי. התחבטנו זמן מה עד שלבסוף קיבלתי שוב את היד העליונה והרבצתי לה באגרופים בפניה. קמתי במהירות ותפסתי את רגליה, מושך אותה לסט מדרגות. לדחוף אותה למטה לא יהרוג אותה, אבל זה יגרום לה להישאר על הריצפה לזמן מה.

יש לי מיועדת?Where stories live. Discover now