(תמונה של קארל ^)
מסתבר שצדקתי. חליתי, למשך שבוע שלם. האף שלי היה סתום, השתעלתי כמעט כל דקה, ולפעמים אפילו הקאתי. שלא לדבר על כאב הראש המטורף שהיה לי. להישאר בבית היה יכול להיות מדהים אם לא הייתי חולה, ולא היו לי כל כך הרבה שיעורי בית להשלים. בית הספר דפוק.
הגיע יום שני. היילי וקארל נמנעו ממני כמו ממגיפה, אבל באופן לא מפתיע ג'רמי ביקר כמעט כל יום.
מילאתי את הפה שלי בגלידה כשהפעמון צלצל. קמתי לאט מהספה ודידתי לעבר הדלת, עצבנית. אף פעם לא הבנתי למה ג'רמי לא פשוט נכנס פנימה. פעמון הדלת צלצל שוב. גלגלתי את עיניי ופתחתי את הדלת.
במקום ג'רמי, קארל עמד שם עם בחורה סביב זרועו. לא הסתכלתי עליה, אלא על קארל.
"איפה ג'רמי?" שאלתי והנחתי את ידי על המותניים.
"תרגיעי, הוא מביא לך כמה דברים מהמכונית." הוא נכנס פנימה ומשך איתו את הבחורה. חיכיתי כשג'רמי רץ במעלה המדרגות אל המרפסת.
"למה הבאת את קארל ואת אחד הכיבושים שלו?" סיננתי, בוהה בנער שחום השיער.
"היא לא כיבוש, היא הבחורה החדשה, ולמעשה השכנה החדשה שלך. אל תהיה כל כך מגעילה". ענה ג'רמי כשנכנס פנימה. סגרתי את הדלת במהירות והלכתי אחריו, מתעלמת מההערה שלו. "אז אני מניח שאת רוצה לראות על טבעי." הוא אמר לי כשצנחתי לידו על הספה. קארל והבחורה החדשה לא נראו בשום מקום, אז הנחתי שהם היו במטבח מביאים חטיפים.
"אתה מכיר אותי טוב מדי, ג'ר." אמרתי כשפתחתי נטפליקס. "אז הבחורה החדשה הזו. מה הקטע שלה? אפילו לא ראיתי אותה קודם, ובסופו של דבר ציירתי אותה בספרייה."
"ובכן, נתחיל מזה שהיא מהממת. קארל ואני קצת מאוכזבים שהיא לא בת הזוג שלנו. ולצייר אותה כשאף פעם לא ראית אותה? אני לא יודע, אבל עשית את זה בעבר. זוכרת את האנק? ציירת אותו לפני שהוא התחיל איתך ומעולם לא ראית אותו קודם. אל תדאגי לגבי זה, אני בטוח שזה לא עניין גדול. אז אנחנו הולכים להקשיב לך צועקת דסטיאל באקראי או לא?" הוא הרגיע אותי, תפס שמיכה מהארון והתיישב לידי.
"כמובן, כמובן." אמרתי לוחצת על התוכנית האהובה עליי. "אה וג'ר?"
"כן?"
"תודה."
קארל והבחורה החדשה (עדיין לא ידעתי את שמה) ישבו על הרצפה, צופים איתנו. הבחורה התחבאה מאחורי שערה כך שלא ממש יכולתי לראות את פניה. היא לבשה סקיני ג'ינס שחור עם קרעים וסווטשירט. הסווטשירט היה עם פסים באדום, שחור ולבן, והיה עליו חתול עם אוזניים אדומות קטנות על מכסה המנוע.
"אני הולכת לשתות קפה." הודעתי על הפסקה של על טבעי, נעמדת ולאט לאט עושה את דרכי למטבח. הפסקתי להקיא לפני בערך יומיים אז הנחתי שאני אוכל לשתות את זה.
תפסתי ספל מהארון, מילאתי חצי ממנו בקפה והכנסתי למיקרוגל. אחרי שהגדרתי את זמן הבישול לדקה הוצאתי קצת חלב וסוכר.
לאחר ששפכתי מעט חלב לחצי השני של הספל ושפכתי לתוכו 4 כפיות סוכר, התחלתי ללכת לסלון, והדלת של המטבח פגעה בי בפרצוף.
הקפה שלי התעופף על מי שפתח את הדלת ונפלתי לרצפה, מחזיקה את הראש.
זה לא עזר לכאב ראש שלי בכלל.
"אוי אלוהים! למה אני ממשיכה לפתוח עלייך דלתות? אני כל כך מצטערת!" הבחורה החדשה התנצלה.
"זה בסדר," הסתכלתי סביבי על חתיכות הזכוכית השבורות שהקיפו את הרצפה.
"אממ אולי כדאי..." התחלתי, אבל כל המחשבות נקטעו כשעינינו נפגשו.
מיועדת, נהם הזאב שלי.
יכולתי להישאר ככה, לבהות בעיניה היפות לנצח. עורה נראה כל כך רך, שערה היה ארוך, ועיניה היו בצבע הכחול היפה ביותר שראיתי מעודי. אבל למרבה הצער הדברים לא נמשכו לנצח.
"מה לעזאזל קרה פה?"
YOU ARE READING
יש לי מיועדת?
Wilkołakiויויאן ויליאמס היא אשת זאב, אבל היא לא ציפתה שהמיועד שלה יהייה אישה. האם הלהקה של ויויאן והמשפחה שלה יקבלו את המיועדת שלה? תקראו ותגלו מה קורה בטירוף שהן קוראות לו מציאות! - הסיפור מתורגם מאנגלית! - כל הקרדיט מגיע לThe-Joker, הסיפור המקורי - my mate...
