פרק 17

151 10 0
                                    

{נקודת מבט ויויאן}

"כן." הרגשתי שהמילים נמלטו מפי מבלי שאפילו הספקתי לחשוב. והן הרגישו כל כך נכונות. רציתי להוביל את הלהקה הזאת, רציתי לנקוט עמדה, ובהחלט רציתי כבוד ולהרגיש בבית.

מייסון נרגע כשהוא חייך אליי. "מעולם לא רציתי לעזוב אותך, ויויאן. היית אחותי הקטנה, את עדיין בתכלס, ואני שמח שאת יכולה לחזור לכאן שוב. מעולם לא התכוונתי להוביל את הלהקה הזאת, זאת אומרת ניסיתי כמיטב יכולתי, אבל ויויאן. זה נועד בשבילך. אני יכול להרגיש את זה. ואני מקווה שאת יודעת שאת מקבלת את ההחלטה הנכונה."

הנהנתי בראשי, בהסכמה. זה הרגיש נכון. מפחיד ומבלבל, אבל נכון. "אצטרך זמן להיפרד מהמשפחה והחברים שלי. במיוחד אמא וג'רמי, ושאר החברים שלי". היילי, קארל. אלוהים, קארל. התגעגעתי לפריק המטומטם הזה. וגם היילי, למרות שכבר ידעתי שהיא לא תקבל אותי. התכוונתי לספר לכולם. הייתי לסבית. "אני אשאר כאן שבוע, אבל אז אני חוזרת להיפרד".

"זה לגמרי בסדר." הוא אמר, נעמד מכיסאו ופתח כלפי את זרועותיו. נכנסתי אליהם, מקבלת את החיבוק בשמחה. "אני כל כך מצטער שאת צריכה לוותר על כל כך הרבה בשביל זה." הוא מלמל.

"זה בסדר." מילמלתי חזרה.

{נקודת מבט אריס}

"אה." אמרתי והרגשתי קצת בשוק כשבהיתי בשני הגברים שמולי. איך הייתי אמורה להגיב למשהו כזה? לא ידעתי על מה לעזאזל הם מדברים! 'זה הגורל שלה'? מה זה היה אמור להביע?

איאן נראה כאילו הוא עומד לומר משהו אבל נעצר בפתאומיות, מביט מאחוריי. סובבתי את ראשי במהירות וראיתי את ויויאן ואחיה מתקרבים אלינו.

"מה קורה?" שאלתי כשויויאן הגיעה אליי. היא תפסה את היד שלי וחייכה, כורכת את אצבעותינו.

"אני אסביר הכל מאוחר יותר, אבל כנראה נשאר כאן לזמן מה." היא אמרה ברוגע, אבל יכולתי לראות את העצבנות והבהלה בעיניה. מה קרה כשהם הלכו? מה היה לוויויאן להגיד לי?

"אוקי." זה כל מה שאמרתי כשחייכתי אליה בעצבנות.

"בואו איתי, אני אראה לכן את החדר." אמר מייסון. תפסתי את התיק שלי מהרצפה וקמתי, עדיין מחזיקה את ידה של ויויאן. לא יכולתי להתגבר על כמה שזה הרגיש נחמד, היד שלה הייתה חמה וחלקה, והחזקתי אותה אומרת לכולם שהיא שלי.

הלכנו אחריו במעלה המדרגות ובמורד כמה מסדרונות עד שהוא עצר ליד דלת עץ יפה עם ידית מהודרת. הוא פתח אותה במפתח ונכנס.

החדר היה מדהים. זה כנראה היה החדר הגדול ביותר שראיתי בחיי. היו לו קירות לבנים, אורות קטנים וחמודים תלויים מסביב ומרפסת. המיטה הייתה קינג סייז, והיו שני חדרי ארונות וחדר רחצה ראשי אחד.

"זה יותר מידי, אני מתכוונת, אנחנו נשארות רק לקצת." אמרתי בעצבנות, הוצאתי את ידי מהיד של ויויאן. הרגשתי שאני מפספסת, ולא אהבתי את זה.

יש לי מיועדת?Where stories live. Discover now