warrior

פרק 2

איזבל

אני עומדת מול מועדון הפנתר , המועדון הכי שווה בניו יורק , הכי יקר בניו יורק , והכי מסוכן בניו יורק .
מכנסי העור הצמודים מפריעים לי , הם צמודים מידי
גנבתי מידה אחת קטנה ממידתי , אני מודה , אני גנבת , אבל זו לא שיש לי ברירה אחרת .
אני מסדרת את חזייתי בתוך הטופ הלבן הצמוד ונושמת עמוק , זה הרגע שלי , אני חייבת לעשות את זה
מועדון הפנתר הוא המועדון הכי ידוע בניו יורק , ויש לזה סיבה ,
המועדון הזה שייך למאפיה , לטופ של המאפיה ליתר דיוק ,
וזה בדיוק איפה שאני צריכה להיות .
זאת הדרך שלי החוצה מכאן , זאת הדרך היחידה שלי להוציא את המשפחה שלי מכאן , ואני הולכת לצעוד בה .
אני נכנסת לתוך תור ההמתנה , הסלקטור מרפרף בין האנשים
בוחר את מי להכניס ומי לא , הוא עובר על פני ומסמן לי שאני רשאית להיכנס , אני הולכת במסדרון הרחב ולבסוף מגיעה למאבטח ששומר על הכניסה
אני באה לפתוח את פי לדבר אך המאבטח מקדים אותי ואומר " מאה דולר דמי כניסה " אני בולעת את רוקי
" שמעתי שאתם מחפשים עובדים , באתי רק בשביל זה " אני אומרת בקול חלש
הוא סורק את את גופי בעיניו מספר פעמים ולבסוף מהנהן ומוציא את הטלפון מכיסו , הוא מחייג למישהו ומדבר איתו כמה משפטים לא מובנים ,
אני פוכרת את ידי בלחץ ומנסה לנשום עמוק ,
לאחר כמה דקות מביכות של שתיקה מגיע לכניסה נער , ניראה בגיל שלי , הוא מסמן לי בראשו לבוא אחריו , אני עוקבת אחריו ונכנסת לרחבי המועדון ,
סורקת במבטי את המקום , מועדון מפואר אין ספק , צועק יוקרה מכל מקום , האווירה של המועדון היא חשוכה ואפלה , משדרת עוצמה , אני משפשפת את זרועותיי החשופות בניסיון להתחמם מהקור ששוכן פה .
לבסוף אנחנו מגיעים למסדרון משרדים , אנחנו עוצרים מול אחת הדלתות והנער פותח אותה ומסמן לי להיכנס ,
אני נכנסת למשרד הריק והדלת נסגרת מאחורי , נישארת לבדי במשרד הגדול
אני מתיישבת על הספה כשהדלת נפתחת שוב ,
גבר בשנות הארבעים לחייו נכנס לחדר , אני ממהרת להתרומם לעמידה
" תישבי בבקשה " הוא מסמן לי על אחת הכיסאות הצמודים לשולחן המשרדי
אני מהנהנת לחיוב ומתיישבת בשקט
הוא מתיישב מולי ובוחן אותי במבטו
" מה שמך ?" הוא שואל
" איזבל , נעים מאוד " אני עונה בקול יציב
" הבנתי שאתם מחפשים מלצרים וברמנים , אשמח לעבוד פה , יש לי ניסיון " אני ממשיכה
הוא מהנהן אליי " כמה ניסיון יש לך ?"
הוא שואל
" של שנה " אני עונה , עבדתי במסעדה מפוקפקת ליד הרחוב הראשי במשך שנה , אף אחד אחר לא הסכים לקבל ילדה בת שש עשרה לעבודה ,
הוא מהנהן שנית
" בת כמה את ?" הוא שואל
" בת תשע עשרה " אני עונה לו , משקרת .
הוא מהנהן עוד פעם באיטיות , ליבי דופק במהרה בחזי , אסור שידע ששיקרתי לו
" התקבלת " הוא מודיע לפתע
אני ממצמצת בהפתעה
" הא , אוקי , מעולה "
אני עונה במהירות , מתפלאת שהוא באמת קיבל אותי עכשיו
" תגיעי מחר בתשע בערב להתלמדות ראשונה"
הוא מודיע לי ולאחר מכן קם מכיסאו ויוצא מהחדר בלי להוסיף מילה .
מיד לאחר מכן הדלת נפתחת שוב ואותו נער נכנס ,
הוא מסמן לי שוב לבוא אחריו , אני קמה ממקומי והולכת אחריו ברחבי המסדרון , אנחנו עוברים ליד אזור הספות כשמבטי תופס את מבטו של גבר שיושב על אחת הספות
הוא יושב בפיסוק רגליים גברי , חליפה יושבת על גופו הרחב והמחוטב ועיניו הירוקות  סורקות אותי במבטו , ליבי מדלג פעימה מעוצמת מבטו , הוא נותן תחושה של מנהיג , של שולט ביד קשה.
הוא מרים את ידו ומגרד בזיפיו הארוכים , שערו השחור והעבה נופל טיפה על מצחו
אני ממצמצת במהירות ומתנהגת כיאלו לא שמתי לב אליו בכלל  מזיזה ממנו את מבטי  וממשיכה ללכת אחרי הנער עד ליציאה מהמועדון
מי זה היה ?  

פרק 2 !!
מעכשיו אני אוציא פרקים יותר מהר
יאלה תצביעו ותגיבו את דעתכן
אוהבתת❤️❤️