איזבל
שיערי אסוף לקוקו גבוה ומתוח , עייני מאופרות בסגנון חתולי ועל שפתיי מרוח אודם אדום ,
על גופי שמלה שחורה קצרה שתואמת לקימורי גופי ולעורי השזוף
נעלי עקב שחורות מגביהות אותי מהמטר שישים שלי
אני ניראת בוגרת מגילי , זה טוב .
אני יוצאת מהחדר ונתקלת באחותי הקטנה , אלה
הוא מרימה אליי את עיניה הכחולות
" איזי , לאן את הולכת ?" היא שואלת אותי בקולה הנעים והרך
אני יורדת אליה עם רגלי ומנשקת את לחייה
ולפתע אני מבינה , אולי אני לא אחזור , אני יוצאת לפגוש אדם מסוכן ולהערים עליו
אבל אני חייבת לעשות את זה למענה , למען המשפחה שלי
" אני הולכת לקנות גלידה , את רוצה ?"
אני שואלת אותה בחיוך
" כן !" היא קופצת בהתרגשות ומחבקת אותי
אנחנו וכמעט לא קונים גלידה , זה לא בתקציב
" תודה איזי , את האחות הכי טובה בעולם "
היא מחייכת אלי את החיוך הכי יפה שיש
דמעה יורדת במורד לחיי ואני מנגבת אותה במהירות
" אני אוהבת אותך הכי הרבה בעולם לולה "
אני מלטפת את ראשה וקמה
היא מלווה אותי עד לדלת ומנופפת לי לשלום ביציאה
אני מנופפת לה בחזרה ולאחר שהיא סוגרת את הדלת אני נושמת עמוק ומנגבת את הדמעה .
אני מסתובבת למקסים שעומד בסוף שביל הגישה , מאחוריו עוד שלושה ג'יפים שחורים וגדולים
אני מרצינה את מבטי ומחזיקה בכוח הרצועת התיק הקטן שעל כתפי
אני צועדת בשביל הגישה ונעמדת מולו , הוא ענק ממדים ואני צריכה להרים את ראשי על מנת להסתכל בעיניו , ריח בושם גברי נכנס לאפי ככל שאני מתקרבת
עיניו הירוקות ננעצות בי במבט בוחן
" מקסים " קולי חלש
הוא מרים את ידו המחוספסת ללחיי ומלטף אותה בעדינות שמצמררת את גופי
" את מוכנה ?" הוא מרים את סנטרי
" כן " אני לוחשת , אני לא מוכנה בכלל , ידיי רועדות וכל מה שאני רוצה לעשות עכשיו זה לברוח בחזרה הביתה .
הוא מהנהן , משלב את ידנו ומוביל אותי לאחד מין הג'יפים
הוא פותח לי את הדלת , אני נכנסת והוא סוגר אחריי
ברכב יש ריח גברי חזק של מקסים , אני נושמת עמוק את הריח הטוב ומנסה להירגע
הוא נכנס לרכב מתניע ומתחיל בנסיעה
הנסיעה עוברת בשקט מוחלט ותוך זמן קצר אנחנו מגיעים , הוא עוצר את הרכב ומביט בי
" תרגעי , הכל יהיה בסדר , אנחנו פה ובכל סיטואציה אנחנו נבוא להציל אותך "
הוא אומר לי בקול עדין
אני מרימה אליו את מבטי ומהנהנת
הוא מוציא מכיסו קופסא כקטנה שבתוכה מכשיר ציתות קטן
" ככה נשמע את כל השיחה שלהם ונוכל לדעת מה קורה "
הוא ניגש לכיוון חזי ובא לגעת בחזיה שלי
אני מעיפה את ידו
הוא נוהם בכעס ותופס את שניי ידי ביחד
" היי !" אני קוראת בכעס
" לא . לזוז " הוא פוקד בקול קר , תופס בקצה של חזייתי ומדביק לשם את המכשיר
אני נוהמת בכעס והוא משחרר את ידיי
" אין לך שום זכ-" אני מתחילה לומר בכעס
אבל הוא קוטע אותי
" את רוצה שאחזיר אותך הביתה ?" הוא מרים את גבותיו באזהרה
אני מצמצמת אליו את עיני בכעס אבל לא עונה
" כמו שחשבתי " הוא פותח את תא הכפפות ומוציא משם אקדח ורצועה קטנה
אני נבהלת ונרתעת לאחור
" תרגעי , זה יהיה רק להגנה עצמית , את לא תיצתרכי להשתמש בזה " הוא אומר
ליבי דופק במהירות, למה אני מכניסה את עצמי ?
אני בולעת רוק באיטיות ומהנהנת
הוא מזיז את ידו לכיוון הירך שלי ואני באה להתנגד אך עוצרת את עצמי מול עיניו הנפתחות באזהרה
אני רוטנת ומשלבת את ידיי
הוא מגחך ומפשיל את שמלתי מעלה כמעט עד התחתונים , אני נרעדת מידו המחוספסת העוברת על הירך שלי
הוא לוקח את הרצועה וסוגר אותה על ירכי , היא מעט רופפת אז הוא מהדק אותה עד שהיא לוחצת על הירך שלי
הוא תופס את האקדח ומשחיל אותו באחד החורים המיועדים לכך
כשהוא מסיים הוא מפשיל בחזרה את השמלה שתכסה את האקדח
" סיימנו ?" אני נאנחת
" דבר אחד אחרון " הוא פותח את התא כפפות בשנית ומוציא עוד קופסא , הוא פותח אותה ומוציא צמיד יהלומים , הוא מרהיב ביופיו אך אני שמה לב למשהו מוזר בו
" תרימי את הרגל " הוא פוקד עליי
" למה אני צריכה את הצמיד הזה ?" אני שואלת ומכווצת את גבותיי
" רגל , איזבל , ברגע זה " קולו מאיים עלי לעשות מה שהוא אומר לי
אני מרימה את רגלי על המושב
הוא תופס את קרסולי ועונד לי את הצמיד , הוא מתעסק איתו טיפה יותר מהרגיל ואני מתחילה לחשוד
" מקסים ?" אני שואלת ומנסה להזיז את רגלי הכפותה באחיזת הברזל , לפתע קליק קטן נשמע והצמיד מתהדק על רגלי
" היי !" אני צועקת בבהלה ומושכת את רגלי ממנו
אני נוגעת בצמיד הצמוד בחוזקה ומנסה להוריד אותו מרגלי
" אל תגעי , שניה אחת " הוא עוצר אותי ואז לוקח את הטלפון שלו ועושה בו משהו לא ברור , לפתע צליל נשמע מהצמיד , נקודה קטנה באדום זוהרת בו ונכבת
" מה זה הצמיד הזה מקסים ?" אני שואלת בכעס
" צמיד מעקב , כך נוכל לדעת איפה את כל הזמן , ואפשר להוריד אותו רק עם סיסמה
כך שאם יחטפו אותך נוכל לדעת את המיקום והם לא יוכלו לשנות את זה "
הוא אומר באדישות ומכבה את הטלפון שלו
" מה לעזעזל?!" אני צורחת בכעס
הוא הרגע שם עלי מכשיר מעקב ?!
מקסים מיד גהר מעליי וסתם את פי עם ידו הגדולה
" בחיים שלך אל תקללי , שמעת אותי ?!" הוא נוהם מעליי בכעס
" נוריד את זה בסוף המשימה שלך "
הוסיף ושחרר אותי ,
אני מתנשמת בכבדות ומנסה להרגיע את עצמי
את עושה את זה למעניהם , למען אמא , למען אלה , למען גניפר , למען סטפן
" אוקי" אני לוחשת
" עכשיו תקשיבי טוב , את נכנסת , מפתה אותו , מביאה אותו לדירה , יש לך את המפתחות בתיק , ברגע שהוא יכנס אנחנו גם ניכנס, ברור ?"
הוא שואל
" ברור " אני עונה
" אם כך , בהצלחה ילדונת " .
וואי וואי פרק מעניין , תהנה בננות
YOU ARE READING
warrior
Aksiידעתי שאני נכנסת למאורת הזאבים , ידעתי שאני הולכת להתמודד עם דברים שלא התמודדתי לפני , אבל לא ידעתי שכרטיס הכניסה הוא הנשמה שלי .
