warrior

פרק 5

איזבל

ליבי דופק במהירות ופי יבש
הוא הסכים , הוא הסכים !
לאט לאט חיוכי מתרחב על פניי
הוא מחייך אליי בחזרה חיוך מלחיץ מעט ואז מוריד אותו ומבטו הופך לקר כקרח
" שבי " הוא פוקד עליי בקול גס ועבה
אני מתיישבת באיטיות חזרה על הספה
" את צריכה להבין משהו אחד , איזבל
מהרגע שאת נכנסת למאפיה , הדרך היחידה לצאת ממנה זה בגופה , את מבינה את זה ?" הוא שואל ברצינות מאיימת ומתקרב אליי
אני בולעת את רוקי בלחץ
לרגע אני רוצה לסרב , לברוח הכי רחוק שאפשר , אבל אז אני נזכרת באמא , בחיים הקטנים
אני אעשה את זה למענם
אני מהנהנת
" תעני לי במילים !" הוא צועק ומבהיל אותי
" אני מבינה!" אני צועקת בחזרה ותופסת עם הידיים הרועדות שלי בחוזקה בצד הספה
" אוקי " הוא עונה באדישות
" תגיעי לפה מחר אחרי שתסיימי את המשמרת שלך , אסביר לך מה את צריכה לעשות " הוא אומר
אני מהנהנת להסכמה
" ועכשיו , עופי לי מהמשרד " .

נשימה , נשיפה , נשימה , נשיפה
אני משננת בתוך ראשי ומנסה להרגיע את עצמי , ידי רועדות מעט כשאני מנסה לאסוף את שערי לקוקו מול המראה , לבסוף אני מתייאשת ומשאירה אותו פזור על פניי
אני מוודאת שאני נראת בסדר בפעם האחרונה ויוצאת בצעדים נחושים לקראת המשרד של מקסים
אני דופקת ונכנסת בלי הזמנה
הוא יושב על כיסא מנהלים שחור וגדול ומפשיט אותי במבטו בעיניו הירוקות והחייתיות
החליפה שעל גופו הענק תפורה למידותיו במדויק
" פעם אחרונה שאת נכנסת למשרד שלי בלי הזמנה " הוא פוקד עלי בקול קר
" סליחה " אני לוחשת
" שבי , איזבל " הוא פוקד עליי ומסמן לי על הכיסא שמולו , אני מתיישבת ונועצת בו את מבטי
זכרי , לא להראות פחד
הוא בוחן אותי במשך דקה ארוכה וגורם לי לזוז באי נוחות
" המשימה שלך היא כזאת " הוא מתחיל לדבר
" מחר בערב אני אקח אותך לבר במרכז העיר , יהיה שם מישהו , שמו אמיר "
הוא מניח מולי תמונה , אדם בסביבות השלושים
" המטרה שלך היא לפתות אותו להגיע לדירה,  שהיא כיביכול שלך , ברגע שתגיעי לשם איתו אנחנו כבר נטפל בו "
הוא מסיים לומר
" מה זה אומר לטפל בו ?" אני שואלת בחשש
" בלי שאלות מיותרות " הוא קובע
" את חושבת שאת מסוגלת לעשות את זה ילדונת ?" הוא מרים גבה
" כן " 
" כמה אני מקבלת על זה ?"
אני שואלת
" 20 אלף " הוא אומר ואני מתאפקת לא לצרוח בהתרגשות , 20 אלף , אני אוכל לעשות עם זה כל כך הרבה
אני מהנהנת ברצינות ולא מראה שום רגש
הוא מהנהן אליי בחזרה ומושיט לי מסמך
" תחתמי על זה ואת חופשיה ללכת "
אני לוקחת מידו את המסמך ומתחילה לעיין בו , הוא ארוך במיוחד ומסובך
" אני אקצר לך "
הוא אומר בקולו הצרוד ואני מרימה אליו את מבטי
"  המסמך הזה אומר , שמהרגע שאת חותמת עליו את שייכת לארגון שלי , מכל בחינה שהיא "
אני מכווצת את גבותיי , זה לא קצת מוגזם ?
מה זה אומר שייכת לארגון מכל בחינה ?

" למ-" אני מתחילה לומר אך הוא קוטע אותי
" בלי שאלות , את רוצה , תחתמי
את לא רוצה , את מוזמנת להעיף את התחת היפה שלך מהמשרד ולא להעיז להתקרב לפה יותר "
אני נוהמת בכעס ומתאפקת לא לענות לו
אני תופסת עט מאחת הקופסאות שעל השולחן וחותמת את שמי .
אני מרימה את עיניי לחיוכו היפה והערמומי
" בשמונה אני אהיה בבית שלך , תהיי מוכנה " .

היי בננות הנה עוד פרק
אני אחזור להעלות פרקים מעכשיו
אוהבתת