פרק 4

380 36 9
                                    

מקסים

שיערה השחור והחלק נופל על גבה החשוף והשזוף , התחת שלה בולט מתחת לחצאית הוורודה הקצרה מידי כאשר היא מתכופפת לקחת מהמדף התחתון שתייה
היא מסתובבת לכיווני ועיניה הכחולות ננעצות בי , פרצופה רציני ומעט עצבני מהעומס שיש עליה בחמישי בערב אבל ברגע שהיא פוגשת במבטי חיוך עדין עולה על פניה
חיוך צבוע לחלוטין , רמאית קטנה
" היי , תרצה משהו לשתות ?" היא שואלת בנחמדות מעושה
" לא " אני עונה וקם ממקומי על הבר
הולך לעבר הספות המרוחקות , מתיישב וממשיך לצפות בה
זה מה שאני עושה כבר שבוע , צופה בה , בלי פאקניג הפסקה , מוחי טרוד ממחשבות עליה וזה מתחיל לעצבן אותי
מה יש בה שכל כך מעניין אותי ?
כמובן עם האובססיה שהתפתחה אצלי עליה  ביררתי עליה כמה פרטים
מסתבר שיש לנו פה שקרנית קטנה
היא ילדונת בת שבעה עשרה ולא תשעה עשרה כמו ששיקרה במצח נחושה לאריק
לפי מה שביררתי המצב המשפחתי שלה לא מזהיר בכלל , היא כנארה צריכה את הכסף

הטלפון שלי מצלצל ואני עונה לשיחה
" כן "
" בוס , מצאנו את הבוגד , הוא מחכה לך במרתף שמתחת למועדון "
דן החייל שלי אומר
אני מנתק את השיחה וקם מהספה
הגיע הזמן לטפל בבוגד המזדיין.

" מי אמר לך לעשות את זה ?" אני שואל בשעמום
הנקבה שמולי צורח ומשתין על עצמו כשדן מתקרב אליו עם סכין רותחת מאש
" רציני ? השתנת על עצמך ? אתה עד כדי כך חלש ?"
אני מגלגל את עיניי ופונה לדן
" תעקור לו את העיינים , זה יגרום לו לדבר "
" לא ! לא ! אני אספר לך !"
הוא צורח באימה
אני מחייך בשביעות רצון
" קדימה , אני כולי אוזן "
אני משלב את ידי
" אמיר , אמיר אמר לי לחבל לך במשלוח סמים , הוא זה שגנב ממך 20 מיליון דולר"
הוא אומר בלחש ומשפיל את מבטו
אני נוהם בכעס , אמיר המזדיין
אני מוציא את האקדח ובא לירות במזדיין בין העיינים שלפתע אני שומע ציוץ קטן ,
אני מכווץ את גבותיי ומכניס את האקדח בחזרה לחגורה
" תסיים פה " אני פוקד על דן ומתקדם לעבר
המדרגות
קול צעדים מהירים  נשמע ממעלה המדרגות ואני מספיק לראות הבזק של שיער חלק ושחור וחצאית מיני וורודה וחמודה.

אני מחייך , יש לנו פה סקרנית קטנה וחצופה
אני רץ במהירות במעלה המדרגות ותופס את זרועה הדקה בדיוק בכניסה למסדרון
היא מסתובבת אליי בהתנשפות , עיניה הכחולות מתרחבות בלחץ
" כן חפרפרת קטנה ? מחפשת משהו ?" אני שואל בשעשוע ומרים את גבותיי
היא מתנשמת במהירות , זרועה עדין תפוסה ביידי
היא עוצמת את עיניה ונושמת עמוק , כשהיא פותחת אותן היא ניראת הרבה יותר רגועה
" א...אני יודעת מי אתה " היא מסתכלת היישר לתוך עייני
" אני יודעת שאתה הקאפו של המאפיה בניו יורק ואני רוצה לעבוד בשבילך "
היא אומרת וקולה טיפה רועד אך היא לא מורידה את עיניה ממני
" מה אמרת ?!" אני מכווץ את גבותיי
" שמעת מה אמרתי,  אני רוצה לעבוד בשבילך,  בעסק , במאפיה "
היא עונה בחוצפה
אני נוהם בכעס וגורר אותה למשרד שלי
זורק אותה על הספה ונועל אחרי את הדלת
" את בכלל יודעת מה את מבקשת ? למה את נכנסת ? זה נראה לך גן ילדים ?"
אני צועק בכעס
למה אני בכלל מתעצבן ? זה טוב לי
אני צריך מרגלת שתרגל אחרי אמיר
מישהי שתעזור לי לפתות אותו
זו שעבדה אצלי עד היום נהרגה במבצע האחרון ואני צריך מישהי חדשה
אם היא רוצה להסתכן שתסתכן
לא אמור להיות לי אכפת
" כן , אני יודעת למה אני נכנסת אני לא ילדה קטנה "
היא אומרת ומנסה לקום מהספה
אני דוחף אותה בחזרה וגוהר מעליה , ריח פטל עדין עולה לאפי
" איך את לא ילדה קטנה אם את אפילו לא חוקית ?" אני שואל ומרים את גבותיי בשעשוע
היא פוערת את עיניה " איך ידעת ?"
היא שואלת בתדהמה
" אני יודע הכל , שקרנית קטנה "
אני לוחש לאוזנה וקם ממנה
" תשמע , אני אולי קטנה אבל לא טיפשה
אני אעשה איזה עבודה שתבקש ממני , אני יועיל לך "
הוא קמה ממקומה ומרימה אליי את עיניה , היא מגיעה לי אולי לחזה
אני תופס את סנטרה " למה שתירצי לעבוד במאפיה ?" אני שואל
היא משפילה את ראשה , אני מרים אותו שוב אליי ועיניה הכחולות נכנסות לנשמתי
" כסף " אני קובע , היא מהנהנת באיטיות ומתרחקת ממני
" אתה מעוניין או לא ?" היא שואלת
אני מרים את ידי , מגרד את זיפי זקני ומחייך אליה
" למה לא , פושעת קטנה " .


warrior Where stories live. Discover now