Opposites | Hebrew

Opposites - פרק 7

"היית צריכה לראות את הפרצוף שלך," איידן לעג תוך כדי צחוקו הממושך, הוא הגביר את קצב הליכתו בניסיון להדביק את הצעדים המהירים של ג'נה שכל וריד ועורק שלה רתחו מעצבים. "אני נשבעת לך, עוד מילה אחת ואני לא אשלוט בידיים שלי." היא איימה וסגרה את כפות ידיה הקטנות לאגרופים מאופקים. זה לא שהיא באמת הייתה מכה אותו או עושה לו משהו, אך לא הייתה מתנגדת להשתיק אותו כבר באיזו בעיטה.

"זה בסדר בייב, אף אחד לא שולטת בידיים שלה לידי." הוא המשיך את משחק השחצנות שמזמן הפך לבלתי נסבל.

"אלוהים, מי עשה אותך?" קראה בייאוש והחזיקה את מצחה, היא התקדמה לעבר דוכן הנעליים בכדי להחזיר את המחליקיים שהשכירו ולעוף מפה למעונות הקמפוס, לחדר שלה, למיטה שלה, לשקט שלה והכי חשוב מקום אחר ללא הבחור הזה שנצמד אליה כמו עלוקה.

"אני חושב שהרגע אמרת את השם שלו," איידן השיב בהתחכמות ותפס בידה כשהבין שהגיע הזמן להפסיק לשגע אותה. היא הסתובבה אליו בחדות עם מבט נוקשה על פניה, "מה אתה רוצה?" ירקה החוצה את המילים וניסתה להשתלט על עצמה. היא דווקא די נהנתה עד שהוא היה חייב להרוס את הכל, כמו שהוא הורס כל דבר טוב שקורה בחיים שלו והוא יודע את זה, פשוט השלים עם העובדה שלעולם לא יהיו לו את החיים הטובים שרצה.

"את מוכנה להירגע? אני סך-הכל צחקתי." איידן ניסה להפיג את כעסה אבל היא פשוט התעצבנה עוד יותר. בעיניה מצחיק זו המילה האחרונה שהתאימה, היא אפילו התחילה לקוות שאולי כן יש בן אדם טוב מאחורי המסכה ושתוכל לעזור לו להתגלות, אבל מסתבר שאין שום מסכה ושהוא פשוט נוראי מטבעו, לפחות כך חשבה.

"אתה כל הזמן רק צוחק. אני לא יודעת למה אני עדיין מדברת איתך בכלל כשאני אפילו לא יודעת מה לעזאזל השם שלך!" התפרצה ושלפה את ידה מאחיזתו.

"רוברט," איידן פלט ומיד לאחר מכן פרץ בצחוק. להישאר רציני הרבה זמן אף פעם לא היה אחד מכישוריו. הוא היה טיפוס ציני ועוקצני בדיוק כמו ג'נה, רק שלעומתה אינו ידע להשתמש בתכונות האלו בזמנים הנכונים.

בגלגול עיניים מיואש הסתובבה ג'נה והמשיכה ללכת, מגיעה לדוכן ומחזירה את הנעליים המשומשות לאותו בחור נאה וחייכן שעמד מאחוריו. "תודה," אילצה לעברו חיוך והבחור שבחן אותה כמה רגעים מיד פתח את פיו, "נהנת?" שאל בהתעניינות ובניסיון לפלס את דרכה של השיחה למספר הטלפון שלה. היא הנהנה בחיוב למרות שלא, אך רק מתוך נימוס כלפי העובדים של המקום הזה.

"את מתנהגת כמו תינוקת." איידן הגיח מאחוריה תוך מספר שניות וכשראה את החיוך הפלרטטני שהודבק על פרצופו של הבחור, כעסו החל לעלות על פני השטח. עיניו תפסו אותו מביט בחזה שלה מה שהכעיס אותו אפילו יותר והכניס בו את הרצון לקחת סכין ולעקור לו את העיניים מהמקום. הוא התכוון לקחת אותה משם בכדי שמופע הראווה ייפסק ולכן תפס בזרועה, "בואי הולכים." קבע ומשך אותה אחריו רק שהיא לא נתנה לו את הרשות וניערה את ידו ממנה.