עבר בערך 20 דקות ונהייתי נורא עייפה,ניק שם לב לכך "את עייפה מלאך?" שאל בקול רגוע "כ..כן" עניתי בקול רדום.ניק עצר בצד וסובב אותי כך שישבתי על בירכיו ופניי היו אל כיוונו,הוא שם את ראשי על חזהו"לכי לישון" לחש לי באוזן,נדרמתי.
התעוררתי כשהרגשתי שמרימים אותי,זה היה ניק הוא הרים אותי כמו כלה במדרגות לכניסה לאחוזה "חזרי לישון" ציווה עליי ניק רציתי למרוד אבל לא יכולתי להתאפק ואחרי חצי דקה בערך נרדמתי.
התעוררתי במיטה בחדרו של ניק ולא ראיתי אף אחד על המיטה,כנראה שאני לבד בבית,קמתי מהמיטה והתקדמתי לכיוון המטבח לקחת כוס מים,לאחר שסידרתי את שיערי צחצחתי שיניים ושטפתי פנים החלטתי שלא אברח,הרי סתם ניק יתפוס אותי יעניש אותי אחר כך ואני סתם אסבול,לקחתי את אחד הספרים וקראתי במיטה עברו כמה שעות ושמעתי את דלת החדר נפתחת,ראיתי את ניק נכנס עם קופסא קטנה,הוא פתח את הקופסא והיה שם טבעת יפהפה עם יהלום,ניק הלביש על אצבעתי את הטבעת ונישק את כף ידי "זה מה שיראה לכולם למי את שייכת" נהם בזמן שהסתכל על הטבעת כמה שניות,לאחר מכן הוא חיבק את מותניי ושכב על המיטה בזמן שראשי קבור בחזהו,הוא חיבק את גבי התחתון וידו ירדה לכיוון ישבני וחפנה אותו בידיה "הכל בסדר?" שאל אותי "כן,א-אני פשוט קצת עייפה בזמן האחרון' מלמלתי "זה בגלל שאת לא אוכלת,היום אני הולך לפגישה,אני רוצה שתבואי איתי ונכריז על הנישואים שלנו" אמר בפשטות כאילו נישואים זה שום דבר "ניק,אני לא רוצה להתחתן,אני רוצה הביתה אני עייפה ומרגישה שאני הולכת להתעלף ומה שחסר לי עכשיו זה נישואים" מלמלתי הזמן שניק המשיך ללטף את גבי "מלאך,את תתחתני איתי ואני יהיה הגבר היחיד שאיגע בך כי את שלי ואעשה איתך מה שאני רוצה גם זה לא מוצא חן בעינייך" רציתי לצרוח או להרביץ לו,אבל ידעתי שהוא חזק ממני והדבר היחיד שביכולתי לעשות זה לשתוק.ניק קם מהמיטה והרים אותי על מותניו,הרגשתי כלכך עייפה שלא היה בכוחי אפילו להתנגד,שמתי את ראשי על כתפו,ניק התקדם לכיוון המטבח והוציא מהארון כדור ומילא כוס מים,בלי ששמתי לב כבר נרדמתי על כתפו לפני שהספיק להשחיל מילה
YOU ARE READING
היופי שבסבל שלך
Mystery / Thrillerפתאום הרגשתי ידיים מחזיקות במותניי זה היה גבר גבוה שרירי שיערו היה פרוע מעט או במילה אחת-חתיך "למה בחורה יפה כמוך צריכה להיות עם לבוש כזה חשוף?" אמר לי "מה זה עיניינך?" עניתי לו למרות שהוא היה חתיך מי הוא שיחליט לי מה ללבוש? "את יודעת,אני לא רוצה שא...