נ.ק ניק
6:05 בבוקר
קמתי כמו כל בוקר,צלצול השעון העיר אותי מהשינה שלי וקמתי לדבר יפה שישו לידי במיטה,זה בהחלט מבאס אותי שאני לא יכול לבלות יותר זמן איתה.
לאחר שעשיתי את אירגון הבוקר שלי ביקשתי מהמשרתת שתכין לי קפה לעבודה ויצאתי מהבית.
כעבור שלוש שעות~צלצול טלפון~
ניק: זה שיחה דחופה?
שומר: אדוני בוא מהר היא ברחה!
ניק: איך היא הצליחה לברוח מהשומרים?!
שומר: היא הורידה את שני השומרים בשער!
ניק: אני מגיעה מיד~ניתוק~
מיד עזבתי הכל בעבודה ורצתי לרכב,אחרי שהתחלתי לנסוע התקשרתי לראיין חבר טוב שלי שגר לידי.
באתי אליו עצבני "אני לא יודע איך היא הצליחה להתחמק ממני אחי,איך לעזאזל היא הצליחה להוריד שני שומרים?" אמרתי ברוגז "אחי תרגע היא בטח לא רחוקה שלחת אנשים למצוא אותה.יודע מה? תראה לי תמונה שלה אולי אני יכול לראות אותה במצלמות אבטחה" הראתי לראיין תמונה שלה ופיו נפתח לרווחה "מה קרה?" שאלתי אותו "היא דפקה לי בדלת וביקשה שאני אחביא אותה! בוא היא בחדר!" מיד הלכתי אחרי ראיין לחדר שבוא אנה אמורה להיות ופתחתי את הדלת באגרסיביות,איך החדר היה ריק לגמרי "היא בטח שמעה אותך וברחה" אמר ראיין,מיד יצאנו לבחוץ והתחלנו לחפש אותה בחצר,לאחר כמה דקות ראיתי אותה צולעת אל כיוון השער עם מכה רצינית ברגל שלה,לא אמרתי דבר ורק התקדמתי אליה בזמן שהיא התקדמה אחורה אל כיוון הקיר עם פחד בעיניה,לא הספקתי להגיע אליה עוד כמה צעדים והיא כבר התעלפה ובכנות אני לא מופתע מכן היא בקושי אוכלת.
סחבתי את אנה אל הרכב ואמרתי לראיין תודה על העזרה.נ.ק אנה
קמתי עם כאב ראש ברכב,עם ניק לידי בזמן שהוא לא שם לב אליי אפילו,חשבתי לנצל את ההזדמנות שהוא חושב שאני ישנה והשחלתי את ידי אל ידית הרכב,באותו הרגע שבאתי לפתוח את הדלת ולהיות חופשיה ניק תפס בשיערי בידו החופשית ומשך בו באגרסביות עפ פנים אדישות "אם רק תעזי לזוז אני אדאג שלא תראי אור יום" אומנם הוא אמר את זה בקול רגוע וחלש,אך יכולתי לשמוע את הצרחות שלי שהוא מצליף בי בשוט ולא זזתי.
הנסיעה עברה שקט,אך ניק לא שחרר משיערי והמשיך לתפוס בו עד שהגענו.
הגענו לאחוזה וניק יצא מהאוטו,לפני שהספקתי לפתוח את דלת האוטו ניק פתח אותה לפניי באגרסיביות ותפס בזרוע שלי וגרר אותי לשער האחוזה "עזוב אותי כבר אני רוצה ללכת!" צרחתי עליו אך במקום לצעוק עליי בחזרה או משהו בסגנון הוא פשוט עצר קירב אותי אליו ולחש באוזני "אני עומד להתעלל בך היום כמו שאפילו אבא שלך לא התעלל בך" המשפט שלו צמרר אותי,אבי היה מכה אותי באגרסיביות ושם אותי במרתף במשך ימים שלמים,במקום לנסות לבקש סליחה מניק ולהציל את עצמי נשארתי עם אימה בעיניים ונתתי לו להמשיך לגרור אותי עד שהגענו למרתף.
במרתף היה ארונות עם מנעולים ומזרון על הרצפה,ניק פתח ארון ללא מנעול עם ערכה של עזרה ראשונה והוציא תחבושת וחומר חיטוי "אני יכולה לטפל בעצמי!" ביקשתי ממנו שיתן לי לעשות זאת לבד "אם את תמשיכי לזוז ככה אני אקשור אותך" אמר באדישות והמשיך במלאכתו לאחר שסיים נתצי מבט חטוף על התקרה על התקרה וראיתי שלשלאות שקשורות לתקרה ויורדות למטה,ניק אזק אותי אליהן והוציא צרור מפתחות ופתח את אחד האורונות והוציא משם שוט שנראה מאיים,"אני עומד להצליף בך 30 פעמים ואת תספרי,בכל פעם שתטעי או תתבלבלי בספירה נתחיל מהתחלה,הייתי מובן?" לא יכולתי לענות לו והייתי עדיין עם פרצוף מתנשף ומלא אימה "שאלתי,הייתי ברור?!" נבח עליי,הנהנתי בפחד "מילים!" "כן" עניתי במבט מושפל,התחלנו את הספירה ותפסתי בשלשלאות, ולמזלי לא טעיתי בשום סיפרה, לאחר שניק גמר להצליף בי הוא שחרר אותי ולקח אותי לחדר בזמן שכל בטני בחתכים ודם,כל הדרך אל החדר עשיתי שביל דם ותפסתי את בטני חזק מכאבים "תורידי את את הבגדים" הורדתי את החולצה והמכנס אך לא הסכמתי לעצמי להוריד את ההלבשה התחתונה "צריכה עזרה עם זה?" שניק אמר לי את זה הבנתי שהוא רוצה שאתפשט כבר לגמרי ושבאתי לפתוח את סוגר החזייה עצר אותי "תני כבר לי לעשות את זה" אמר לי,הורדתי את ידי ועצמתי את העיניים כי כסר ידעתי מה הולך לקרות,בזמן שניק היה מאחורי מתכונן לפתוח את הסוגר "ניק בבקשה אל תעשה את זה אני עדיין בתולה" אמרתי בקול מתחנן "אני יודע,בגלל זה אני רוצה להיות הראשון" רציתי לבכות,רציתי לצרוח,אבל בסופו של דבר סתם עמדתי שם וחיכיתי לנורא מכל.שניק פתח את החזייה הוא בא לעמוד מולי ואמר "אני רוצה להיות היחיד שיראה אותם,לא,לא רוצה,אני אהיה היחיד" אמר תוך כדי שיסתכל על שדיי,הוא הוריד לי את התחתונים באיטיות מייסרת ולבסוף שהייתי ערומה מולו היא הסתכל על גופי כמו צעצוע,הצעצוע שלו , הוא הוריד את החולצה שלו ואת המכנס ושנשאר עם בוקסר ראיתי את הבליטה,הוא לקח את ידי ושם על הבליטה שלו ואמר "אני רק רוצה שתרגישי מה את עושה לי" בזמן שאני הייתי עם ראש מושפל הוא הוריד גם את הבוקסר והרים את ראשי מהסנטר וטרף את שפתיי בנשיקה,התעקשתי לשמור על פי סגור אבל הוא צבט אותי מה שהוציא מפי ציוץ שפתח אותו וניק ללא היסוס ניצל את זה כהזדמנות ודחף את לשונו וחקר את פי,לאחר כמה שניות הוא חדר אליי במהירות שכאבה לי כלכך והתחלתי לבכות "ניק בבקשה דיי אני מתחננת" התחננתי לפניו,אך הוא תפס בידי והמשיך במלאכתו לאחד ששנינו גמרנו הוא יצא והרגשתי נורא,כל גופי כאב ונפלתי על הרצפה עם דמעות על עיניי,ניק הרים אותי על המיטה והלך לחדר הארונות והשאיר אותי עם המחשבות שאני לא בתולה יותר,הוא חזר עם גלולות נגד היריון ופיג׳מה,ניק שם את הבגדים בכביסה ושם את הבוקסר שלו,הוא התכוון להלביש אותי אבל נסיתי לעצור אותו "אני יכולה להתלבש לבד" "אני יודע לא אאכפת לי" הוא התעלם ממני והמשיך להלביש אותי מניגוד לרצוני.לאחר שסיים הוא השיט אליי כוס מים ואת הגלולות "עם כמה שהייתי רוצה להכניס אותך להריון זה עוד מוקדם" אמר,בלעתי את הגלולה ונשכבתי על המיטה וגם כן ניק,הוא כיסה את שנינו וסובב אותי לכיוונו והשעין את ראשי על חזהו "לילה טוב בובה שלי" אמר ונישק את ראשי.הפרק ארוך מהרגיל מקווה שתאהבו אותו,כמו שכנראה ראיתן בהודעה אני כנראה אקח הפסקה בזמן הקרוב אז פינקתי אותכן בפרק ארוך❤
YOU ARE READING
היופי שבסבל שלך
Mystery / Thrillerפתאום הרגשתי ידיים מחזיקות במותניי זה היה גבר גבוה שרירי שיערו היה פרוע מעט או במילה אחת-חתיך "למה בחורה יפה כמוך צריכה להיות עם לבוש כזה חשוף?" אמר לי "מה זה עיניינך?" עניתי לו למרות שהוא היה חתיך מי הוא שיחליט לי מה ללבוש? "את יודעת,אני לא רוצה שא...