הגענו אל הבית הארור,"לכי לאכול אני אצטרף אלייך אחר כך" אמר ניק בקול אדיש.
עשיתי מה שניק אמר לי ואכלתי באיטיות כי גם ככה ידעתי שאין לי מה לעשות גם ככה.
לאחר חצי שעה סיימתי לאכול והלכתי לראות אם ניק נמצא במשרד שלו,הסתכלתי מהמנעול וראיתי אותו יושב ומדבר בטלפון.הקדמתי לחדר שלי בחוסר כוחות וידעתי טוב מאוד מה אני הולכת לעשות,אני יודעת מה אתם חושבים..זה לא לברוח.
התקדמתי אל חדר האמבטיה והוצאתי מהמגירה סכין גילוח,השוולתי את שרוולי החולצה שלי וקירבתי את הסכין אל זרועי והתחלתי לעשות את מלאכתי..לאחר 25 דקות הרגשתי את הדם מטפטף לאורך כל זרועי.. כמו נהר הדמעות שהיו על עיניי,מהר ניקיתי את כל הדם מזרועי וגם כמה טיפות שהיו על הרצפה,לקחתי תחבושת וחבשתי את זרועי בזמן שטיפות שוב זולגות מעיניי..אסור לי לבכות..אסור להראות חולשה..לאחר שטיפלתי בחתכים בידי סידרתי את השרוול שלי, "מה את חושבת שאת עושה?!" שמעתי טון כועס מאחוריי וראיתי את ניק עומד שם ובעיניו עצבים.."כמה זמן אתה כבר כאן?" שאלתי בתמימות "מספיק כדי להבין מה קורה פה!" פה כבר ידעתי שכבר הלך עליי..
ניק תפס את ידי ללא החתכים ומשך אותי מחוץ לחדר האמבטיה והוביל אותי אל חדר השינה שלו
YOU ARE READING
היופי שבסבל שלך
Mystery / Thrillerפתאום הרגשתי ידיים מחזיקות במותניי זה היה גבר גבוה שרירי שיערו היה פרוע מעט או במילה אחת-חתיך "למה בחורה יפה כמוך צריכה להיות עם לבוש כזה חשוף?" אמר לי "מה זה עיניינך?" עניתי לו למרות שהוא היה חתיך מי הוא שיחליט לי מה ללבוש? "את יודעת,אני לא רוצה שא...