פרק 11

530 20 11
                                    

הגענו אל הבית הארור,"לכי לאכול אני אצטרף אלייך אחר כך" אמר ניק בקול אדיש.
עשיתי מה שניק אמר לי ואכלתי באיטיות כי גם ככה ידעתי שאין לי מה לעשות גם ככה.
לאחר חצי שעה סיימתי לאכול והלכתי לראות אם ניק נמצא במשרד שלו,הסתכלתי מהמנעול וראיתי אותו יושב ומדבר בטלפון.הקדמתי לחדר שלי בחוסר כוחות וידעתי טוב מאוד מה אני הולכת לעשות,אני יודעת מה אתם חושבים..זה לא לברוח.
התקדמתי אל חדר האמבטיה והוצאתי מהמגירה סכין גילוח,השוולתי את שרוולי החולצה שלי וקירבתי את הסכין אל זרועי והתחלתי לעשות את מלאכתי..לאחר 25 דקות הרגשתי את הדם מטפטף לאורך כל זרועי.. כמו נהר הדמעות שהיו על עיניי,מהר ניקיתי את כל הדם מזרועי וגם כמה טיפות שהיו על הרצפה,לקחתי תחבושת וחבשתי את זרועי בזמן שטיפות שוב זולגות מעיניי..אסור לי לבכות..אסור להראות חולשה..לאחר שטיפלתי בחתכים בידי סידרתי את השרוול שלי, "מה את חושבת שאת עושה?!" שמעתי טון כועס מאחוריי וראיתי את ניק עומד שם ובעיניו עצבים.."כמה זמן אתה כבר כאן?" שאלתי בתמימות "מספיק כדי להבין מה קורה פה!" פה כבר ידעתי שכבר הלך עליי..
ניק תפס את ידי ללא החתכים ומשך אותי מחוץ לחדר האמבטיה והוביל אותי אל חדר השינה שלו

היופי שבסבל שלךWhere stories live. Discover now