LAILA

פרק 6

עזבתי את החדר עינויים לפני כשבוע.
אחרי שמאל סיימה לשחק בי היא החליטה שאני עוברת לחדר שלה, ואני עושה את זה רק עם בגד אחד מעל הלבנים. גלימה חצי שקופה, אפרפרה, אורכה עד לרצפה.

מאל בפגישה. היא יושבת ליד שולחנה המשרדי, מצדו השני יושב בחור שזוף בשנות ה40 לחיו, מלא בקעקועים של גולגולת ומספרים. הוא לבש חולצת טריקו אפורה וג'ינס שחור.
אני לא יודעת מי זה, זה לא תפקידי ללמוד זאת. מה שאני צריכה לעשות זה לשבת על הרצפה הקרה, קשורה לקיר בקולר חשמלי וחצי ערומה. (*אם באלכם לגלות משהו מגניב תקראו את פרק 1*)
"איזה בחורה יפה" אמר הבחור הזקן
"אני מסכימה" הסכימה איתו מאל.
"נוח לך חמודה" שאל אותי הזקן.
הסתכלתי על מאל לקבלת אישור והיא הנהנת לי. "כן אדוני" אמרתי.
"מה מסמלת הT ליד השד שלה?" פנה הזקן למאל.
"תתעסק בעניינים שלך, ג'ורג' "
"סליחה, מאל. צודקת. לא במקום."
מאל חייכה לו חיוך קטן.
"זה בסדר שהיא תשמע?" שאל ג'ורג' את מאל ביפנית.
"היא מבינה יפנית" עונה לו מאל באותה השפה.
"הו כמובן" חזר ג'ורג' לאנגלית.
שתיקה ארוכה הייתה עד שג'ורג' אמר "שמעתי על מה שקרה, אני נורא מצטער. אני בטוח שהענשת את אותו אחד בחומרה."
"כמובן" אמרה מאל והסתכלה עליי.
לאחר רגע נופל לג'ורג' האסימון "היא..."
מאל הנהנה.
"ואת..."
"כן, תומאס עזר."
הוא הנהן בהבנה.
אני מושכת קלות בבגדיה של מאל, מאל אמרה לי לעשות את זה כשאני רעבה.
היא פותחת את המגירה ומוציאה לי פחית טונה.
אני פותחת את הפחית ואוכלת עם הפה את הטונה. ג'ורג' מצחקק למראה האכילה שלי "תמיד אהבתי את המחשבה שלך, מאל איידן"
"אני יודעת, ג'ורג' "
הפאלפון של ג'ורג' צילצל והשומרים נכנסו להיכון. מאל לא מסכימה שיחות פאלפון בזמן פגישה, היא רואה את זה כמזלזל ומי שעושה את זה יכול למצוא את עצמו מת. מאל סימנה להם עם היד שהכל בסדר.
"מצטער, מאל איידן." התנצל ג'ורג' "אני צריך לזוז. מקווה שיש הבנה..."
"כמובן" קמה מאל מהכיסא שלה ולחצה את ידו של ג'ורג' "נדבר על התוכנית בפגישה הבאה" אמרה ונעצה בו את מבטה להראות לו שהיא כועסת על מה שקרה. ג'ורג' הנהן בפחד ויצא מהחדר. מאל התכופפה אליי והסתכלה לתוך עיניי עם אותו מבט שדפקה לפני רגע לג'ורג' "אעלק 'כן אדוני'. שנינו יודעות שלא נוח לך!"
"היית מעדיפה שאענה לו לא, גברתי?"
"דמאט, כןןן." ענתה מאל בעצבים וצנחה בייאוש על הכיסא שלה.
"גברת מאל" נכנס למשרדה אחד הבחורים שלה.
"פרוי דחה את הפגישה..." הוא הסתכל עליי ואז עליה "...שוב"
מאל נאנחת בייאוש, "טוב, יותר זמן בשבילנו חיית מחמד קטנה שלי" היא לטפה את שערי.
"אתה יכול ללכת" היא פנתה לבחור, הוא הנהן והלך.
היא קמה ושחררה אותי מהקולר "בואי." היא תפסה את ידי והתחילה ללכת מושכת אותי אחריה לחדרה. "פרוי שוב ביטל את הפגישה" היא אמרה בתסכול תוך כדי שהיא מפשיטה את חולצתה "מי הוא חושב שהוא?- אני הרבה יותר חזקה ממנו. הטיפש הזה חושב שהכל תלוי בו."
מאל סימנה לי לשבת על מיטתה וכך עשיתי. היא הורידה את מכנסיה. "הוו, חיית מחמד קטנה שלי, החיים שלך היו כל כך קלים קודם" התיישבה עליי מעבירה את ידה על גופי בעדינות מלמטה למעלה, הצתמררתי לתחושת המגע. "עד שהחלטת שדבר כזה יכול להציל אותך" היא הגיעה עם ידה לצווארי ולחצה עליו בעדינות. השפלתי את מבטי.
"איפה?" שאלה מאל
"בחזה" מלמלתי
"דברי בקול!" פקדה עליי
"בחזה." עניתי בקול ברור וחזק יותר.
היא נאנחה מחזקת את הלחיצה שלה ואני מתקשה לנשום. "תיאן לימדה אותך להשתמש באקדח וכך את גומלת לה?!"
תפחתי על ידה שתשחרר את אחיזתה, היא כעסה אך שיחררה. "אני מצטערת, גברת מאל, אוקי? לא רציתי שכולנו נשב בכלא. הייתי צריכה לעשות משהו!" הסתכלתי לתוך עינייה והתחרטתי על כך מיד. היא זעמה מכעס.
היא השכיבה אותי על מיטת ומחצה את שדיי עם ציפורניה השחורות, הן דקרו אותי כמו סכינים קטנות. "מישהו פנה אליך, מתוקה? אה??" היא שאלה בעצבים ולחצה חזק יותר עד שנראה כאילו צופרנייה הולכות להתקלף מידייה. זעקתי מכאב.
"אני לא שאלתי אותך אם את מתחרטת או למה עשית את זה!!! מעניין לי את הזין הסיבות שלך! כל כך אנוכית- מי לעזאזל לימד אותך להיות כזאת?! ושלא תחשבי אפילו על לענות לי!!!"
הנהנתי בכאב והיא תפסה את פניי "תישארי כאן. אסור לך לקום מהמיטה אפילו! אני אביא מישהו שישמור עלייך." היא שתקה ונעצה בי את עיניה האפורות רוצה להוציא ממני את הלב במשיכה. "אפילו לא לשירותים!"
היא קמה ממני והוציאה את הפלאפון שלה מסמסת למישהו. תוך שתי דקות נכנס אחד השומרים לחדר, עם הגוף השרירי, המדים השחורים, השיער הבלונדיני האסוף לאחור, עיניים כחולות מסתתרות מאחורי משקפי השמש השחורות שלו והרובה מונח על כתפו. הבחור המצוי.
"גברת מאל?" הוא הסתכל עליי ואז עליה "קראת לי?"
"כן. טוב שנזכרת לבוא." ענתה לו מאל
"עליה?" הוא הסתכל עליי והיה אפשר לראות שהוא מסמיק מעט.
"לא יותר מידי, רק לשמור שהיא לא תקום. אתה מסוגל, רוי." היא תפחה על הכתף שלו.
"אבל גברת מאל, את יודעת שאני..."
היא חייכה אליו את חיוכה הערמומי ויצאה מהחדר.
חיכיתי שמאל תעלם לגמרי ואז פניתי אליו "רוי, אה?" אני מכירה אותו מאז שאני קטנה, אני יודעת מה החיסרון שלו. הוא התעלם ממני.
הורדתי לרצפה את אחת רגליי והוא כיוון אליי את הרובה שלו. חייכתי אליו, "הוו רוי אתה לא תפגע בבחורה עם בקיני, נכון?"
"אל תהי כל כך בטוחה, לילה"
הורדתי עוד רגל והוא התכונן ללחוץ על ההדק.
"אוקי אני התפנה מולך" אמרתי במבוכה מזויפת "אם אתה מתעקש, אין בעיה."
"היא בודקת אותך." אמר לי רוי בצרפתית
"מה?" עניתי באותה שפה.
"מאל כאן, היא בודקת אותך." הוא הסביר בצרפתית.
"אתה בוגד במאל?!" צעקתי באנגלית מכיוון שמאל לא מבינה צרפתית. "למה אתה מספר לי דבר שכזה?!?"
מאל הופיעה משום מקום והדפה את רוי לקיר שולפת עליו סכין "סיפרת לה? רוצה לסיים כמו לי?"
"לא, גברת מאל, זה לא מה שעשיתי!"
"מה הוא סיפר לך?" היא שאלה מפנה את הסכין שלה לכיווני עם ידה על רוי שלא יזוז מהמקום.
"שאת בודקת אותי..." עניתי מפוחדת.
"בקשר למה?" היא שאלה
שתקתי מרימה את רגליי בחזרה למיטה ומחבקת אותן.
"לילה, בקשר למה???"
"הוא לא אמר!" למה היא ככ עצבנית?
"אני לא בוגד בך! אני נשבע!" התחנן רוי על חיו.
"עוף מפה רוי!" היא הזיזה את ידה והוא ברח בריצה. "את מסתירה ממני משהו?" שאלה עולה על המיטה הסכין עדיין מכוונת עליי.
"לא, גברת מאל" אמרתי בפחד.
"יופי."

וי חזר בפחד והסתכל על מאל
"מה אתה רוצה?" שאלה אותו מאל
"ג'ורג' חזר לסגור עניינים" גמגם רוי "הוא מחכה לך"
"הבחורים האלה... כל הזמן קובעים בזמנים הכי לא טובים. בואי." היא תפסה את ידי בחוזקה ומשכה אותי, יוצאת מהחדר והולכת בחזרה למשרדה. נגררתי אחריה עד שפרוי פתח את הדלת והתיישבתי איפה שישבתי קודם, ליד הקולר החשמלי.
"ג'ורג'" אמרה מאל בחיוך מאולץ "חזרת"
היא קשרה אותי והתיישבה על הכיסא המשרדי שלה משלבת את ידיה בעצבים.
"אני נורא מצטער, מאל איידן"
"הכל טוב ג'ורג'. תשב."
ג'ורג' התיישב בכיסא מצדו השני של השולחן וזז בחוסר נוחות ממבטיה של מאל.
"אז חשבתי לכיוון טוקיו." התחילה מאל ביפנית, היא הוציאה מפה מאחת המגירות שלה והראתה לג'ורג' את המיקומים של התוכנית שלה.
ישבתי בשקט. הגרון שלי היה יבש והטעם של הטונה ממיקודם הכה בי, לא יכולתי לעצור את זה.
ניסיתי לבלוע את הקיא שעלה בגרוני אך היה מאוחר מידי. גל של קיא נשטף מפי. השתעלתי בשקט "מאל..." מאל אפילו לא טרחה להפנות מבט. ג'ורג' ראה אותי ומבט של גועל עלה על פניו. הוא לא אמר דבר כדי לא לקטוע את מאל.
הייתי חייבת מקלחת דחוף, הקיא גלש על גופי באיטיות. הקאתי שוב מהגועל.
"גברת מאל..." לחשתי
"לא עכשיו, לילה." אמרה מאל בעצבים. לא היה לה אכפת. "אני חייבת מקלחת" לחשתי, הקיא גלש לכל מקום.
"תתאפקי לילה."
שתקתי, בסופו של דבר היא תסתכל, לא?
מאל הקישה באצבעותיה מסמנת לאחד השומרים לנקות את זה 'אז שמת לב חתיכת כלבה.' חשבתי
אחד השומרים הלך ולאחר רגע חזר עם דלי, סמרטוט ומגב, מנקה את הקיא שלי "לא משלמים לי מספיק בשביל זה..." מלמל השומר מעביר סמרטוט גם עליי עוצם את עיניו בגועל.
"מאל..." לחשתי שוב "מאל!" אמרתי בטעות חזק יותר כשראיתי שהיא מתעלמת.
"דמאט, לילה, סתמי את הפה!" צעקה מאל ופתחה את המגירה העליונה בשידה שלה והוציא שלט שחור קטן שרק כפתור אדום אחד עליו ולידו גלגל חוזק. השומר הבין מיד מה קורה והתרחק ממני. מאל לחצה על הכפתור בעצבים ובגופי עבר זרם חזק של חשמל. זעקתי בכאב רועדת כולי כמו טיקים. ג'ורג' ראה אותי מתחשמלת וצחקק "אולי כדאי שאחזור אחר כך?"
"הקשבת לי בכלל?" פנתה עליו מאל כמעט חונקת אותו מעצבים "אני בדיוק הסברתי לך את השלב הסופי." היא לחצה שוב על הכפתור.
צרחתי. "ל-ל-לא ע-ע-שי-תי כ-כל-ום!"
"בגלל הצעקה שלך ג'ורג' לא שמע את הסוף!"
השומר ששטף אותי (נראה בול כמו רוי רק גוף חיוור ושיער חום ) התקרב למאל בחשש "יש לך שיחה מפרוי" לחש לה
"עכשיו?" שאלה מאל
"הוא אומר שזה דחוף."
"הבחורים האלה טובים בלנצל את הטוב לב שלי" גלגלה מאל את עיניה "כן דרכנו מסתיימות פעם שנייה היום, ג'ורג'"
"הכל טוב, מאל איידן. אני הידע את אנשי. נתחיל שבוע הבא." לחץ ג'ורג' את ידה של מאל ועזב את החדר.
"תביא לי." אמרה לשומר והוא מסר לה במהירות פלאפון. מאל סימנה לו לעזוב, הוא קד לה ועזב את החדר.