LAILA

פרק 1.1 (בלעדי)

(בפרק זה יש עינויים קשים ולכן ניתן לדלג עליו במקרה שאינכם קוראים את זה)
"בובה קטנה שלי שהכל טוב, לילה כשאת בצרות"בואו נגיד את זה ככה, אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שהיא קראה לי לילה. כמעט שכחתי שזה הוא שמי.אבל אז זה קרה.פישלתי ובגדול.

--•♡•--

"לילה!" קמתי בבהלה למשמע הצעקה. רצתי למאל וירדתי על ברכיי "כאן, גברת מאל" אמרתי חצי ישנה. ראשי כאב, רק קמתי אחרי שטיפלו לי ברגל וכבר אני מוצאת את עצמי על ברכיי מוכנה לנורא מכל. אני לא יודעת מה מאל הולכת לעשות לי. "בובה קטנה שלי, איך הגעת למצב הזה?" היא מלטפת את שערי. "למה?" היא תופסת את שערי בחוזקה. צעקתי מכאב. "הוו מתוקה אני כל כך מחכה לראות איך תגיבי להמשך היום אם משיכה בשיער מכאיבה לך כל כך." היא מתכופפת לגובה עיניי ומושכת את שערי לאחור, אני מתאפקת לא לצרוח שוב והיא רואה את זה.
"מה שעברת לפני יהיה רק משחק ילדים לאומת מה שתעברי היום."
תמונות של כל מה שקרה רצות בראשי ואני נרתעת.
"מאל..." מאל מושכת את שערי חזק יותר "גברת מאל!" אני מתקנת את עצמי.
"כן?" היא שואלת ברוגע כאילו לא איימה עלי לפני רגע.
"אני... אני יודעת שאכזבתי אותך..."
"מאוד אכזבת."
"ואני מצטערת על זה. אני, אני לא יודעת מה קרה לי. אבל בבקשה, גברת מאל אל תפגעי בי"
אני מסתכלת לתוך עיניה ורואה שהיא כועסת.
"באמת, לילה?? את אפילו לא השקעת. תעשי לי טובה ושמרי את זה לעצמך."
הולי- פאק האם שכחתי איך להתחנן למאל?-
היא מגלגלת את שערי בידה ומתחילה לגרור אותי ברחבי האחוזה. כשהיא סופסוף נעצרת היא מעמידה אותי מול חדר כמעט חשוך לגמרי שרק נרות כחולים מהירים מתקני עינויים מסוימים בכחול אוקיינוס. אני מזהה את החדר הזה מיד "לא.לא.לא.לא.לא." דמעות צצות בעיניי כתופעה לתמונות שעולות בראשי. 'אהההה' ראשי צועק. ידיי מתחילות לרעוד, גופי מזיע, אני מרגישה כאילו אני משתגעת. לא. אני משתגעת. האוויר מאפי נסתם, אני מנסה לנשום אך לשווא. "אין לי אוויר- אין לי אוויר-" ליבי פעם בחוזקה, הסתכלתי על מאל בעיניים דומעות והיא מצחקקת לה. "מה עשית לי???" שמעתי את קולי צורח עלייה.
"אני? אני לא עשיתי לך כלום... עדיין. את בהתקף. לא ידעתי שיש לך את זה." גופי זעק, קמתי במהרה להחטיף לה ואז נזכרתי. אני מנסה לעצור את עצמי, אבל מאוחר מידי. ידי בתוך לחיה וצליל של סטירה נשמע באוזני.
"לעזאזל איתך, לילה. הגזמת." היא תפסה אותי בחוזקה וזרקה אותי על מיטת סקס בחדר תוך כדי שאני צועקת "לא. לא. לא." וההתקף מתגבר.
"את!" היא צעקה בזהם. היא פתחה את השרשראות ואני התפתלתי כדי שהיא לא תצליח לפגוע בי. "תתפשטי." צעקה עליי מאל.
המשכתי להתפתל בלי להקשיב.
"דמאט, לילה, תתפשטי או שאני אעשה לך את זה" צרחה עליי מאל. נרתעתי והתחלתי להתפשט באיטיות.
"יותר מהר!"
היא סיימה לשחרר את השרשראות ואני כבר הייתי ערומה.
"שכבי שידייך פרושות לצדדים ורגליך עושות צורה של v או שארה לך בכוס."
צייתי והיא כלאה אותי. היא הלכה לכיוון הנשקים, ראיתי שהיא עושה את כל זה כי היא מנסה לחקות את האופי של תיאן, אבל למה?
"פאקינג משימה אחת הייתה לך!" טבלה סכין בסיר של מים רותח "לשמור על תיאן. זה כל מה שהיית צריכה לעשות." היא הוציאה את הסכין וחזרה לכיווני. עצמתי את עיניי בחוזקה. "אל פאקינג תעצמי את העיניים, לילה!" פתחתי בקושי.
"אהההה" זעקתי. ברזל מתכת רותחת חורט במקום שנמצא ליבי, איפה שחתומה האות T.
70 קילו על ביטני והבנתי שמאל התיישבה עליי.
גופי התערפל. הרגשתי מסוחררת. עיניי דמעו וכל גופי זעק. מאל דחפה לי תפוח שלם לפה, צרחתי שוב אך ישר התחרטתי על כך. התפוח עצר את צרחתי בתוך הפה בקול "אמממממ" ואני נחנקתי. ההתקף חזר. הבכי התערבב עם טעם מתוק של תפוח, מתוק במידה מוזרה. ניסיתי לנגוס בו לשווא רק חתיכה קטנה נפלה לפי ואז הבנתי את זה. התפוח מסומם.
ראשי התערפל אף יותר. מעשיה של מאל הרגישו לי כמו נגיעות צמרת גפן מתוק ואיבדתי את הכרתי.