קמתי, רעש מנוע נשמע ברקע.
ידי ורגליי היו קשורות מאחורי גבי, בד העיניים סט מעט ממקומו. גירדתי את ראשי בשטח המחוספס עד שהבד נפל.
הסתכלתי סביב, אני בתוך תא מטען של רכב. לאן מאל לוקחת אותי?
האוטו נעצר, תא המטען נפתח ומאל מולי "בוקר טוב, לילה" היא חייכה את החיוך הערמומי שלה. ניסיתי להסתכל מאחוריה לראות איפה אני.
לא מזהה את המקום?" שאלה מאל החיוך על פניה התרחב כשהיא ראתה שאני מנידה את ראשי בשלילה. "יותר טוב שכך" הרימה אותי ושמה אותי בתוך שק שהיה מנוח באדמה. השומר עם השיער הוורוד בא וסגר את השק, מרים אותו שאני בתוכו. ניסיתי להתפתל בחוסר אוויר, משהו הכה בי. הרגשתי הצלפה ונחנקתי בכאב.
השק זז בקפיצות והנחתי שאנחנו זזים, לאחר כדקה שאני עוצרת את הנשימה שלי הוא נעצר ונחבטתי במשהו קשה, גופי נשרט והתחיל לדמם. השק נפתח אבל לא לגמרי רק פת"ח קטנטן שיהיה לי אוויר "שלום לך יקירי. איני רוצה במותכם היום אלה להפך יש לי הצעה שתוכל ליצור שלום בנינו." שמעתי את קולה של מאל "מי רוצה להיות זה שיחזיק בנסיכה?"
אנשים הריעו ואני ניסיתי לצאת מהשק ולברוח. אני לא רוצה שאיזה מישהו סוטה ישלוט בי.
הצלפה. נחנקתי. גופי זעק ועיניי דמעו.
יש לי חצי מיליון דולר, מי מציע יותר?"
אני רוצה לראות את הסחורה קודם!" קרא קול מוכר מהקהל, לא הצלחתי לזהות של מי הקול.
השק נפתח יותר והשומר עם השיער הוורוד לחש לאוזני "תשבי פה יפה או שהצליף בך שוב."
הנהנתי בפחד והוא שוחרר את ידיי ורגליי מהאייקונים. "ואם באמת תחשבי על לזוז אזיין אותך פה מול כולם" הצטמררתי מהמחשבה.
כפי שאתם רואים הסחורה במצב טוב." אמרה מאל.
אני מציע מיליון דולר!"
מאל חייכה "מיליון פעם ראשונה, מאה פעם שני-"
מיליון ארבעים"
מיליון ארבעים וחמש"
הקהל המשיך לצעוק סכומים ואני ישבתי כמעט ערומה לגמרי על הבמה הגדולה בפחד
"אני מציע מליארד!" שמעתי שוב את הקול מוכר.
מאיפה הוא מוכר לי?
למאל היה חיוך של הג'וקר על הפנים "יש לנו קונה!" היא קראה "בוא לפה לקחת את הסחורה"
בחור לבוש בברדס שחור בא לכיוון הבמה, פניו היו מכוסות, הוא לבש בגדים שחורים וגובהו כמטר שמונים.
"אני הקונה"
לא תראה לי את פנייך?"
חוששני שלא"
היא משכה בכתפיה "כל עוד יש לך את הכסף..."
בחור שנראה בדיוק כמוהו עלה ונתן למאל מזוודה
מאל בדקה את השטרות.
"היא שלך!" היא התחילה ללכת משם והשומר עם השיער הוורוד אחריה.
הבחור עם הקול המוכר התקרב אליי "לילה, את בסדר?"
אנחתי שמאל אמרו לו את שמי והנהנתי בפחד בולעת את רוקי.
"לילה, את בטוחה עכשיו, זה אני. מיטשל." הוא הוריד את הברדס ופניו של מיטשל נגלו לפני.
"מ-מיטשל" חיבקתי אותו בדמעות.
הוא חייך אליי והשתחרר מהחיבוק "בואי נקח אותך הביתה."
מיטשל הוביל אותי ללימוזינה לבנה, מישהו לבוש מדים מלכותיים קם ממושב הנוסע הקדמי ופתח לי את הדלת האחורית. "כנסי, לילה" אמר לי מיטשל.
באתי להיכנס אבל הוא עצר בעדי "חכי רגע." הוא הוציא חולצה מכופתרת לבנה מתא הכפפות "תלבשי את זה."
הנהנתי ולבשתי "מיטשל יורד לי דם" מלמלתי
אני יודע... נטפל בזה כשנגיע."
לא, לא הצלפה.. יורד לי דם מלמטה"
עיניו נפערו מעט "אהה-"
להרים את הריפוד?"
"לזה את דואגת?" הוא צחקק "אל תדאגי. כנסי לרכב."
הנהנתי ונכנסתי, הוא נכנס אחרי והציע לי שוקולד, הנדתי את ראשי "לא..."
"את במחזור, לא?" שאל
"כן..."
"אז קחי"
"לא..."
"אוקי" הוא משך בכתפיו "אז מה כן באלך?"
"אני בסדר" מילמלתי
"אני מתעקש. מה באלך?"
מיטשל הסתכל עליי בעיניים זוהרות, נראה כאילו עוד רגע הוא הולך לבכות.
הסטתי את מבטי לחלון.
"לילה" ניסה מיטשל שוב "אין שום דבר שבאלך?"
"לא..." אמרתי נועצת את מבטי בחלון.
"אוקי... את יכולה לישון לבינתיים, הנסיעה תהיה מעט ארוכה."
הדלת ליד מיטשל נסגרה והתחלנו לנסוע. סירבתי ללכת לישון. התגעגעתי להורי כל כך ולא יכולתי לחכות כעסתי על אביו ששלח אותי להתחזות לנערה כפרית בשביל שמאל תתפוס אותי ונוכל לגלות את האמת. שלוש שנים לא הייתי בארמון וידעתי שהרבה ישתנה, אפילו את מיטשל לא זיהיתי בהתחלה. השענתי את ראשי על כתפו של אחי הגדול והוא משך אותי לחיבוק "לילה, את בטח מבינה לבד שהרבה ישתנה מאז שאבא שלך אותך למשימה שלך..." אמר לי מיטשל את המובן מאליו
"אני פשוט שמחה שאני חוזרת הביתה אחרי שלוש שנים של גלות."
"לא היית מוגלת. היית במשימה לשלום המדינה שלנו!" אמר מיטשל מזועזע מזה שהחשבתי את המשימה שלי לגלות.
"אני רק רוצה לשכב שוב על המיטה החמה בלי צורך בלחשוש לחיי כל יום מחדש. האחות הגדולה כמעט עלתה עליי."
"את הרגת אותה וזה מה שחשוב." הודד אותי מיטשל
"זה היה בטעות" מלמלתי, נזכרת בידי נחות על האקדח. באמבולנסים, במפקד המשטרה שהרגה מאל בשבילי. אסור לאנשים לדעת שהייתי איתה אחרת אף אחד מהמדינות האחרות לא יסכים לקחת אותי לשידוך. יהיה אכזבה לאימא שלי וכל הממלכה.
"לילה, מישהו זיהה אותך בשלוש שנים האחרונות?" שאל אותי מיטשל, מזיז אותי ממנו בשביל להסתכל לתוך עיניי. "ברור שלא" הסטתי את מבטי. "טוב שכך" אמר אחי בהקלה.
בשלוש שנים האחרונות עברתי טראומה אחת ענקית, נאנסתי, נחטפתי, עונתי ואסור לאף אחד לדעת. איך אשמור סוד שכזה?
YOU ARE READING
LAILA
Mystery / Thrillerאזהרות טריגר: סקס, אונס, עינויים, סמים, שפה בוטה *גרסה מחודשת 2024* לא התגעגעתי למאל. אם היו שואלים אותי "לילה, מה את הכי רוצה עכשיו?" מעולם לא הייתי עונה מאל. אז למה היא קפצה הרגע מהמתנה הענקית הזאת? מאל היא לא מה שאתם חושבים, האמינו לי. מאל היא המ...
