When the smoke is in your eyes-L.s // מתורגם

37

לואי מנומנם שכב מכורבל בפינה אחת של הספה של הארי, רק חצי מרוכז במה שמתנגן בטלוויזיה. זה גרם לו לקפוץ מעט כשהדלת הקדמית נפתחה ונסגרה שוב, קולו הרם במיוחד של נייל מילא את הבית. מי שנכנס לבית עם נייל נכנס למטבח שם הארי הביא לו משקה.

"אתה גר כאן עכשיו או משהו?" לואי שמע את ליאם אומר כשהילד המבוגר הפיל שקית נייר ובה עוגיה על בטנו.

"יכול לשאול את אותו הדבר ממך." ענה, פותח את השקית ושולף את השוקולד עוגיית בראוניז עם חיוך.

"יש לי זכויות."

"גם אני."

זאין, נייל והארי כולם חזרו לסלון, ליב באה אחרי כמה דקות.

"מתי תתחיל לשלם שכר דירה?" זאין התגרה בלואי, מעביר את השוליים שלו וצחק כשהילד הצעיר רטן סביב עוגיה בפיו.

"האם זה ערב התברינות ללואי? זה יום ההולדת שלי בעוד 6 ימים אל תהיה מרושע." לואי ייבב והזיז את רגליו כדי שהארי יוכל לשבת בקצה השני של הספה בזמן שהאחרים ישבו בחדר.

האחרים פשוט צחקו והותירו את לואי ליילל לעצמו בזמן שהם הדליקו את הטלוויזיה והרכיבו את ה-Xbox, ליאם וזאין מתחילים משחק פיפ"א. רק הארי שם לב אליו, הסתכל עליו וסימן לו להתקרב להתכרבל. עד מהרה הם התיישבו מחדש כך שהארי כמעט שוכב ולואי היה פרוש על חזהו, עוגיה עדיין בידו כשהוא נשנש אותה בישנוניות.

"אתה עייף." אמר הארי והעביר יד במורד הגב שלו.

"לא. פשוט חם פה." לואי השיב למרות שדבריו היו מטושטשים ועיניו נטוות.

"אתה אומר את זה כל הזמן ואז עשר דקות אחר כך אתה ישן עמוק."

"עזוב אותי בשקט, בריון."

"אני לא בריון, רק אומר את האמת נסיכה." הארי צחק, מרים את ידו הפנויה כדי לדחוף את השוליים של לואי לאחור.

"תן לי לאכול את העוגייה שלי בשלום, נווד."

"העלבונות שלך יוצאים מן הכלל הלילה לואי." נייל השתלב, הביט בלואי מעבר לכתפו וצחק למראה הזוהר שנשלח לדרכו.

לואי אכל את שאר העוגיה שלו בשקט, כשהוא מעביר פירורים לעבר הארי כשסיים כי הילד הגדול התעלם ממנו. גם האחרים לא שמו לב אליו, נייל וליאם היו על הרצפה חצי נאבקים וחצי שיחקו פיפ"א בעוד ליב ישבה על הספה כשרגליה מונחות על כתפו של נייל, זאין שוב צייר משהו בספר הסקיצות שלו שהיה כנראה נייל.

"הארי." לואי יילל בשקט, גורר את ה-י והסתובב על גופו של הארי כרגיל.

הארי עדיין  מתעלם, לואי התהפך על גופו עד שבטנו כנגד הארי, המפשעות שלהם כמעט מיושרות כשהוא חצה את שלו זרועות על חזהו של הארי והביט בו. ברור מהאופן שבו הארי חייך הוא התעלם מלואי בכוונה, מה שעורר רעיון בראשו של לואי כשהחל להזיז את ירכיו באיטיות כנגד מפשעתו של הארי.