שותפים לחדר

4

נקודת מבט הארי:
עבר:

״קום בן אנחנו הולכים לכנסייה״ אבא מעיר אותי בבוקר, כמו בכל יום, אני מתארגן במהירות ויורד לסלון לאבא שמחכה לי,

״קדימה״ הוא אומר ואנחנו יוצאים מהבית, הוא מדבר איתי בדרך על העתיד שלי ועל בית ספר שקוראים לו הרווארד אבל אני לא ממש מבין מה הוא רוצה אז אני רק מהנהן,

כשאני אהיה גדול אני לא רוצה להיות בבית ספר, כבר הייתי בכיתה א וזה ממש משעמם אני מעדיף לראות טלוויזיה ולשחק עם חברים.

אני רק בן 7 אבל אני כבר יודע שלא מתווכחים עם אבא אז אני פשוט מסכים איתו.

אנחנו כמעט מגיעים לכנסייה כשפתאום אנחנו שומעים צרחות חזקות, אבא מושך אותי איתו למקור הרעש ואנחנו רואים חבורת גברים מכים נער דיי צעיר,

״היי!״ אבא שלי צועק ואחד מהם מסתובב אליו, ״מה אתם עושים?!״ הוא אומר בכעס, הוא שונא שמקימים מהומות ליד הכנסייה,

״תעזבו את הנער במנוחה, אני בטוח שהוא לא עשה לכם כלום״ הוא אומר בדרך מפייסת, ״עם כל הכבוד שלי אלייך אדוני הנער הזה נושא איתו מחלה מזהמת, אנחנו בסך הכל נפתרים ממנה כדי שהיא לא תתפשט בשכונה הטהורה שלנו״ הוא אומר ואבא שלי מסתכל עליו בחשד ובלבול,