שותפים לחדר

14

‏נקודת מבט הארי:

‏בקושי הצלחתי לישון בלילה, הדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו זה לואי.

‏אני חייב להוציא אותו מהראש שלי, אולי אני צריך להתקשר לאבא שיסדר לי את המחשבות,

‏אני מגחך לעצמי, אני לא אתקשר לאבא שלי מרצוני החופשי גם אם העולם יקפא, במיוחד לא שמדובר בנושא כזה.

‏אני משתדל לא להתחרפן ולהמשיך להתנהג כאילו הכל כרגיל אבל המוח שלי כל הזמן מנסה להזכיר לי את הדחפים הישנים ואת כל הדעות המיושנות שגדלתי עליהן.

‏אני נאנח ומתהפך לצד השני של המיטה בפעם האלף, גם עליו זה השפיע ככה?

-

לאחר יום שלם של שיעורים אני חוזר לחדר, לואי יושב על המיטה שלו ואוכל פסטה,

״פאק אני רעב בטירוף״ אני אומר ברגע שאני מריח את הריח של הרוטב,

״הזמנתי גם לך״ הוא אומר ומוציא מהשקית קופסא של פסטה, אני מרים את גבותי ומסתכל עליו מופתע,

הוא מושך בכתפיו, ״חשבתי לעצמי שתיהיה רעב אחרי כל השיעורים, גם לי קורה אחרי שאני מסיים ללמוד הבטן שלי מתחילה לקרקר״ הוא אומר ואני פותח את הקופסא ונאנח,

״תודה״ אני אומר לו, אנחנו אוכלים בשתיקה, כל אחד על המיטה שלו,

״זאין הזמין אותי למסיבה של השנה השלישית, הוא אמר לי לשאול אותך אם אתה רוצה לבוא״ הוא אומר ולא מסתכל לי בעיניים,

״אני צריך לדבר עם ליאם, אולי נלך ביחד עם ברי״ אני אומר, ״ אה בסדר״ אנחנו ממשיכים לאכול בשתיקה,

‏הטלפון שלו פתאום מתחיל לצלצל, הוא ענה לשיחה בלי לבדוק מי התקשר, ״היי ספנסר, לא, כן לא לא זה בסדר אני יכול לדבר כרגע״ הוא מנהל איתו שיחה בזמן שאני ממשיך לאכול,

‏ ״מתי? היום?, האמת שאני הולך עם חבר למסיבה בערב, אמ... אתה... אם אתה רוצה אתה יכול לבוא איתנו״ הוא אומר ואני ממשיך לצוטט לשיחה שלהם בשקט ,

״אוקיי אז נתראה שם״ הוא מנתק את השיחה וממשיך לאכול, ״ספנסר זה מי שפגשת במועדון?״ אני שואל אותו, הוא מהנהן בלי להסתכל עלי,

‏״ומה עם סטפן?״ אני שואל, ״הסיפור עם סטפן נגמר, למרות שלא היינו ביחד אני לא מעריך את זה שהוא רומז שהוא בעניין שלי והולך לאנשים אחרים״ לואי אומר בהחלטיות, אני שמח שככה הוא החליט, סטפן לא היה לרמה שלו.

״אוקיי אז אני מתחיל להתארגן, זאין אמור לבוא לאסוף אותי בעשר״ הוא אומר ואני מהנהן וממשיך לאכול,

הוא יוצא בעשר ואני מחכה לברי, אמרתי לה שתבוא לפני שנלך ביחד למסיבה, אני פותח לה את הדלת ומנשק אותה,