הפיתיון שלו-his bait {2}

פרק26-החובה עם הכסופה

נקודת מבט קיארה:
נכנסתי לחדר הם רייאן.
"תקשיבי אני מזיז פה רהיטים ואת גונחת כיאלו הגן עדן מזיין אותך" אמר רייאן והתחיל להתקדם למיטה.
"למה הגן עדן אני רגילה לשטן בתוכי" אמרתי בחיוך.

רייאן הזיז בחוזקה את המיטה בחדר אורחים.
"אוי רייאן יותר חזק" אני גונחת בחוזקה.
"כיף להיות בתוכך" גנח רייאן בקול ומסתכל אליי במבט משועשע.
הדלת נפלה על הריצפה.
"רייאן אני נשבע לך הכבוד שלי אם אני עכשיו נכנס לחדר ורואה שנגעת בשיערה אחת מראשה של אישתי אני מסרס אותך ועוקר את שני העיניים שלך" נהם לאונרדו בקול עמוק ונכנס לחדר.
"אחותי אני מצדיעה לך, הבחור מרוב עצבים תלש כמעט את השיערות מהביצים" אמרה סטלה מחוץ לחדר.
"נו באמת רייאן בשביל זה הייתה כל ההצגה" אמר לוקה בעצבים.
"אל תדאג לוקה,
אני מתכנן הצגה לסטלה שתהנה ממנו במיוחד" אמר רייאן וקרץ.
"אל תגרום לי להתעצבן ואתה יודע מה אני עושה כשאני עצבני" נהם לוקה.
"עם כל הכבוד אח שלך יותר פסיכופט ממך" אמרתי ללוקה.
"אנחנו תאומים, ועדיין לא הכרת את הצד הפסיכוט שלי" אמר לוקה.
"אני הייתי קיארה אתם הייתם אתם לכו תזדיינו"

"יש לנו אמת או חובה חברים,לא זיונים בחדר"אמרה סטלה והושיבה אותנו שוב.
היא סובבה את הבקבוק.
הפיה של הבקבוק נעברה על סטלה והצד השני נעצר ביין לאונרדו ולוקה.
"מה עושים?"שאל תיאו.
"הם יהיו אלה שיקבלו את האמת או החובה."קבעה סטלה.

"אז ככה,אני מאוד כועסת על לוקה."אמרה סטלה באיטלקית.
"את יכולה לדבר באנגלית כדיי שגרייס וסופי גם יבינו"אמר תיאו.
"סליחה"התנצלה והמשיכה להסביר.
"אמת או חובה?"שאלתי את הבנים.
"חובה"ענה לאונרדו.
"חובה עליך ללבוש עם לוקה את השמלה המשותפת שלי ושל קיארה"אמרה סטלה בחיוך.
"את הכסופה והצבע זהב?"שאלה גרייס.
"כן"עניתי בחיוך.
"לא יקרה"קבע לוקה.

סטלה ואני הבטנו אחת בשניה.
ידענו מה הצעד הבא שלנו.

קמנו מהמקום והקמנו את לאונרדו ולוקה.
אני משכתי את לוקה והיא את לאונרדו.
היא מאוד אגרסיבית,לאונרדו לא מפחד ממנה אבל הוא גם לא יתעסק איתה עכשיו והיה לה יותר קל להשים עליו שמלה ממני.
ולוקה וסטלה רבים כל שניה.
לי הוא לא יתנגד ואם כן לאונרדו יתפוצץ.

נכנסתי עם לוקה לחדר ההלבשה שבקומה וסטלה כבר הייתה בפנים ממזמן.
"שום שמלה אני לא שם"קבע לוקה.
"עזוב שמלה,מה עם סטלה?"שאלתי.
"כלום"ענה בקור.
"אתה כבר לא הכי קר מאז שהיא פה"אמרתי.
"אני לא סובל אותה"אמר באדישות.
"אבל אתה לא נותן לה ללכת מפה."עניתי בחיוך.
"מה איתך ועם אחי?"שאל והעביר נושא שיחה.
"נושמים"עניתי.
"לאונרדו צריך יורש"רמז לוקה.
"ואני צריכה שתסביר לי."אמרתי והתיישבתי ליידו בכיסא שלייד ארון הג'ינסים שלי.

"מה שינה אותך?"שאלתי.
"ממתי נהפכת לכזה אדיש וקר לב?מה הפך אותך לזה?אנשים לא נהפכים לכאלה אנשים משום סיבה"שאלתי בדאגה.לאונרדו סיפר לי על הילדות של הבנים.
האמת שהכרתי את הבנים מגיל קטן מאוד.
המאפיות של ווגאס ואיטליה תמיד היו בשלום ובשנים האחרונות הם היו במלחמה שהפסיקה בעקבות החתונה שלי ושל לאונרדו.
המשפחות שלי ושל לאונרדו היו בקשר מצויין והאמת חברים מאוד טובים.
ולפני שהייתה המלחמה הייתי בת 5 ולוקה היה החבר הכי טוב שלי מגיל 3 והיינו כמו החברים הכי טובים והוא היה הכי מצחיק שבעולם.
היה לו חיוך כובש גומות יפות ועניים זוהרות.
היום הוא קר אדיש ולא זוהר.

הוא לא ענה לתשובתי והנחתי שהוא לא רוצה לדבר על המצב שלו.
"היא משנה אותך לטובה,הבחורה הזאת היא שלך."אמרתי.

"הוא מוכן?"צרחה סטלה מהמסדרון.
"לא"צרחתי.
"והוא?"שאלתי לגביי לאונרדו.
"לא"ענתה.
"בואי נחליף"אמרתי.

הבנים יצאו מהמעלית ואני וסטלה כבר התיישבנו בסלון עם כולם.
"בואו זונות שלי"צרחה סטלה והם נכנסו.
לאונרדו היה לבוש בשמלה שלי הכסופה המיני והיה לו את העקב של גוצ'י שלי.
לוקה נכנס עם השמלה של סטלה בצבע זהב שהייה יותר מיני משלי.
הוא היה עם נעלי עקב צהובות של סטלה.
כולנו התפרקנו מצחוק.
רייאן שרק.
"אני אזיין אותך"קבע בעצבים לוקה.
"עם הלוק הזה גם אני מצטרף בשמחה״קרץ תיאו.
״אם המאפיה הרוסית רואה את זה הם גומרים אותנו״הוסיף לאונרדו.
״גומרים עליכים אוליי״אמרה סטלה וגמרה לכולנו לפרוץ בצחוק.
״יש לך מזל שאת אישה״אמר לאונרדו.
״למה מה היית עושה לה?״שאלתי.
״אם היא הייתה גבר היא הייתה רייאן״אמר תיאו.
״גם במיטה אנחנו כנראה אותו הדבר״אמר רייאן.
״איזה כיף לי יהיה לשכב עם עצמי״אמר רייאן וקרץ ללוקה.
״איזה כיף לי יהיה לחנוק אותך״אמר לוקה.
"מת לדעת איך עשיתן את זה"שאל רייאן.
"היא איימה עליי עם סקס"הודה לאונרדו.
"היא כמעט שברה לי ביצה"הסביר לוקה באדישות.
״כל כך מתאים לה״אמרתי.
״סופי מה את אומרת על הבנות החדשות שלנו?״שאלה סטלה.
״כוסיות ממש״אמרה סופי.
״גם את חמודה״אמר רייאן באיטלקית.
״היא ילדה תרגע.״אמר לאונרדו.