הפיתיון שלו-his bait {2}

פרק 44-אל תחשבי.

נקודת מבט לאונרדו:
ישבתי עם הבנים במרפסת לאחר שנכנסתי בטעות למקלחת שהבנות היו שם.
"מה אחי?"שאל רייאן והוציא סיגריה מהחבילה.
"נכנסתי למקלחת עכשיו"אמרתי אל עבר לוקה שהדליק את הסיגרייה החמישית שלו להיום.
"בטעות נכנסתי שסטלה הייתה בלי בגדים ודיברה עם אישתי."הסברתי וגרמתי ללוקה לפעות את עייניו.
"מה?"נהם לוקה.
"איך הגוף שלה נראה?"שאל רייאן וקרץ.
"לא הסתכלתי"עניתי.
"אבל ראית"אמר רייאן.
"בטעות"עניתי.
"לוקה,תרגע."אמרתי אל עבר לוקה העצבני.
"אני רגוע אחי,לגמריי רגוע"אמר ומתח הופיע בקולו.
"בטח שאתה רגוע.זיינת אותה כבר."אמר רייאן בביאוס.
"אני רגוע,רק רוצה לסרס את אחי הקטן"אמר לוקה והביט ברייאן.
"מה עשיתי?"שאל רייאן בתמימות.
"יותר מידיי"עניתי וכיביתי את הסיגריה.
"תיאו,גרייס כבר יולדת?"שאל רייאן והעביר את הנושא שיחה אל עבר תיאו.
"עוד שבועיים וחצי"ענה תיאו באדישות.
"למה אתה מבואס?"שאלתי את תיאו.
"היא לא נותנת לי לישון"ענה תיאו.
"בהריון לא עושים סקס אבל"התערב רייאן.
"לא הקשר לסקס,התינוקת בועטת בה כל הלילה ואני לא מצליח לישון"הסביר תיאו.
"להיות אבא זה קשה"אמר רייאן.
"אני עדיין לא אבא"סינן תיאו.
"אני חשבתי שלאונרדו יפתיע עם חמישיה אבל תראו מה זה.תיאו עומד להיות אבא"אמר רייאן בחוסר טאקט.
"ואני חשבתי שאני לא אתצרך להוציא את הסכין הקטנה שלי היום ולדקור אותך בזין"אמרתי עם מבט אימה.
"ביי"אמר רייאן וקם ממקומו.
"איפה סטלה?"שאל לוקה.
"עם קיארה"עניתי.
"קבענו לפניי עשר דקות לדבר על משהו."אמר לוקה.
"אני אלך לראות מה איתן"אמרתי וקמתי ממקומי.
"אני אבוא"ענה וקם.

נכנסנו לחדר שלי.
נכנסנו למקלחת.
סטלה נשענה על הקיר ונרדמה בישיבה ועל רגליה קיארה עם בדיקת הריון שלילית ועייניה היו מרוחות במסקרה.
היא בכתה.
"אני אקח אותה לחדר"השיב לוקה והצביע על סטלה.
"הן כנראה נרדמו שדיברו על משהו."השבתי והבטתי בחולצה שלי שסטלה לבשה.
"מה היא עושה עם החולצה שלך"שאל.
"כנראה קיארה הביאה לה."השבתי והרמתי קיארה.
הוא הרים את סטלה.
"אני חושב שאתה צריך לדבר איתה על זה"אמר והצביע על הבדיקת הריון.
"כן אני בטוח בזה"עניתי.
"הכל בסדר איתכם?"שאל.
"מנסים להכנס להריון"השבתי והוא הנהן בראשו.
"אני לא מבין בזה כל כך,אבל מפי מה שאני שומע מגרייס ומסטלה.
תהיה שם תמיד בשבילה,הריון זה לא דבר פשוט וזה תהליך ענק בגוף של האישה ובלב של האישה.
היא רוצה את הילד הזה כל כך רע"אמר והצביע על בטנה של קיארה.
"אני גם רוצה את הילד הזה,ממש"אמרתי בכנות.
"אבל היא אישה אחי,היא סוחבת את הילד ונקשרת אליו יותר מכל בן אדם בעולם."אמר ויצא מהחדר.
"לוקה"אמרתי לעברו והנחתי את קיארה במיטה.
"מה?"הסתובב אליי.
"היא עושה לך טוב אחי,היא שוברת את כל האדישות ממך"אמרתי והזזתי את ראשי אל עבר סטלה הישנה בכתפו.
"אני יודע"חייך וחשף את הגומה שלא ראיתי שנים.

הם יצאו מהחדר ונשארתי עם הפרפר שלי.
"פרפר"אמרתי שראיתי שהיא פתחה את עייניה.
"ניסיתי"אמרה בעצב.
"מה ניסית?"שאלתי והזזתי את שיערה מאחוריי אוזינה.
"אני הבעיה שאנחנו לא מצליחים להביא ילד לעולם"אמרה והתחילה לפרוץ בבכי.
"לא יפה שלי,ממש לא.
אל תחשבי שאת הבעיה,אנחנו מנסים רק שבוע והכל בסדר.אנחנו צעירים ויש לנו עוד המון עשורים להביא כמה ילדים שנרצה"השבתי.
"אתה חושב?"שאלה והביטה בעייני עמוקות.
אם היא הייתה יודעת כמה שאני רוצה את הילד הזה רק כי הוא ממנה.
לא אכפת לי אם אין לנו את הילד הזה כל עוד אני איתה.
וכמו כל זוג נשוי אני רוצה אותה.
אני רוצה שהיא תצרח את שמי ותתענג על מגעי כל יום וכל שעה.
אני רוצה שהיא תהיה מאושרת עם הילד שלנו.
"אל תדאגי.
אני נשבע לך בכבוד שלי,באמונה שלי,במשפחה שלי.
בכל החיים שלי.אני ואת נשיג את כל מה שאנחנו רוצים אהבה שלי"אמרתי וחיבקתי אותה.
היא החזירה לי בחיבוק ונרדמה על גופי.
לפעמים אני חושב על כל הרע שעשיתי.
חושב שלא הגיע לי את הדבר הזה שנקרא אהבה.
אבל היום אני בטוח שיש דבר אחד שאני לא יכול בלעדיו.
זאת היא.
הפרפר שלי.