אהבה פושעת [1]

היום הזה : אלי ארלנסן

פרק 4

אני מתעוררת בבהלה, ואני רואה את העוזרת שלי לנגד עיני.

"אלי את מאחרת,"

"מה לאן? מה השעה?"

"12:00"

"אוי פאק אני לא מאמינה."

אני קמה מהמיטה ורצה במהירות לשירותים, אני מתלבשת ושמה גופיה לבנה וג׳ינס.
אני יוצאת מהחדר ויורדת במדרגות ואני שומעת את העוזרת יורדת אחריי. אני מגיע למטבח אחרי ריצה לא בדיוק קלה במדרגות, וחוטפת חתיכה של לחם שהייתה בטוסטר.

"יש לך לוז צפוף היום, את צריכה עכשיו ללכת למדוד שמלות לחתונה, ואז את צריכה ללכת לאקדמיה, המזכירה צריכה להכיר לך את המקום ואת החוקים למרות שאת מתחילה ללמוד שם רק אחרי החתונה."

אני נאנחת, אלוהים תן לי רק כוח להמשיך כל היום הזה!!

"כשאת חוזרת את צריכה להתחיל להתארגן, כי יש לך וגם לאבא שלך בערב ארוחה עם המשפחה של החתן."

רגע מה, למה אף אחד לא אמר לי על זה. אני רצה למכונית שמחכה בחוץ אני מתיישבת במושב האחורי. והנהג מתחיל לנסוע אני מסתכלת על החלון ועולות לי מלא מחשבות, כמו למה אף אחד לא טורח לספר לי משהו? המחשבה שאני רק אשב מולו עושה לי צמרמורת.. ושלא אחשוב על מול המשפחה שלו... ההורים שלו. אני מרגישה את הרכב עוצר, אני מנסה להתאפס על עצמי, יש לי עדיין ריח של שינה ואפילו לא הספקתי לשטוף פנים אוו לצחצח שיניים.

"הגענו"

אני יורדת מהרכב ואני רואה חנות ענקית של שמלות כלה. אני נכנסת לתוך החנות "היי יש כאן מישהו" הדממה השקטה עונה לי, אני מתיישבת בכיסא וסורקת את החנות למה היא נראית לי מוכרת? אני רואה מישהי מתקדמת אליי
עם חיוך גדול. לא הבנתי מאיפה היא צצה משום מקום, משום מה היא נתנה לי הרגשה של סרט אימה. אני לא הטיפוס שמחבב אנשים, ובטח שלא מחובב על ידם.

"היי אני רואה שהגעת אני המוכרת של החנות."
היא הייתה אישה בסביבות הגיל שלושים, השיער שלה היה בלונדי אסוף בגולגול, הוא היה מתוח יותר מחיים שלי ולא חסר בהם מתח.

"אה נעים מאוד קוראים לי אלי,"

"היי אלי אני יעזור לך לבחור שמלה לחתונה"
מבטי עבר אל כל השמלות הסתכלתי עליהם ברפרוף, הם לא באמת עניינו אותי.. אם רק גל הייתה עכשיו.. אולי כל הבחירת שמלות האלה הייתה יכולה להיות כיפית במיוחד, אבל לא נתנו לה להשתחרר מהאקדמיה. ושלא נדבר עד כמה הקלה יש בלבי, על זה שאמא של דניאל לא יכלה לבוא.

"האמת שאני לא יודעת לבחור שמלות כולם יפות"
לא אכפת לי רק רציתי שהיא תביא לי איזה שמלה כלשהי

"אוקיי אז תיכנסי לתא מדידה אני יביא לך שמלות ואת תבחרי."

"אוקיי."