אהבה פושעת [1]

דניאל אורלנסקי חתונה חלק ב׳

מקווה שתאהבו את הפרק❤️
10 כוכבים והפרק הבא עולה
פרק 30

הסתכלתי עליה והיא מושלמת כל כך,
תנועה הכי קטנה שלה, כל מצמוץ הכי קטן,
כל הבעה הכי קטנה שלה.
ישבנו במכונית מאחורה
ואנחנו בדרך לכנסייה.
אני לא מאמין שהיא כמעט הלכה לי,
אם לא הייתי יורה בבן זונה עם הצלק
כנראה ששנינו לא היינו פה.
היא הסתכלה על החלון לא מזיזה את עיניה ממנו,
אחרי שהבן זונה המזוין איבד הכרה
היא פקדה שהביא רופא שיציל אותו.
׳אני רוצה אותו בחיים, מצידי שיעשו לו ניתוח לב במדרכה.׳ המשפט הזה חזר במוחי שוב ושוב,
יכול להיות שהם מכירים
אני לא פוסל זאת.
אתמול דיברתי עם גל היה לי קשה
לקבל את מה שהיא אמרה לי
כי זה היה נכון,
אני חזרתי הביתה הבנים כבר ישנו.
לבשתי את חליפת החתן
ויצאתי מהבית הסתובבתי ברחוב כמו דפוק,
מנסה להבין מה הדבר הנכון.
עד שחבורת אידיוטים מפגרים מסוממים
הציקו לי וכמובן שהרגתי אותם.
וזרקתי את הגופות שלהם באיזה חור,
אחר כך ג׳וני, ומייקל, ולוקה מצאו אותי
הם אמרו לי שכולם באטרף מטורף בגללי.
וכמובן שדבר הראשון ששאלתי אותם

׳גם אלי?׳
׳מן הסתם, הייתה צריך שמוע איזה חתיכת
תדרוך היא עשתה ללוקה.׳

ואז משום מקום נכנסנו לקרב יריות,
באותו רגע כעסתי על עצמי הייתי פשוט צריך להיות שם בשבילה,
ולא עשיתי את זה לא הייתי כשהיא קמה, ולא הייתי כשהיא מדדה את שמלה, ולא הייתי
כשהיא נכנסה למכונית שמגיעה לכנסייה,
ואולי אני בחיים לא יגיד את זה בקול אבל אם היא לא הייתה מגיעה לאחוזת טריגר אני די בספק שכולנו היינו יוצאים משם.
היא הצילה לכולנו את הפקינג תחת, במיוחד לי
אני אוהב אותה, אני אחכה לה
בסבלנות עד שהיא תאהב אותי כמו שאני אוהב אותה אני יודע שהיא אוהבת אותי,
אבל אני בספק אם זה כמו שאני אוהב אותה.
שנינו נהרוס את העולם בשביל אחד השני,
אבל כל טעות הכי קטנה שאני יעשה
היא עלולה להחליט שכל החיים שעומדים להיות
לנו לא בשבילה,
ואני לא מוכן שזה יקרה.
מבטה עבר אליי היא ראתה שאני בוהה בה
היא שמה את ידה בתוך ידי,
״את מתרגשת?״ שברתי את השתיקה והיא לא ציפתה לשאלה הזו.
אני אף פעם לא התרגשתי מהמחשבה על חתונה,
אבל עכשיו זה שונה עכשיו זה איתה.
״כן, זה דבר שהולך לשנות לי את החיים לחלוטין.״ היא אמרה בעיניים גדולות לרגע היא הייתה נראת עצובה,
״כאילו מעכשיו אני כבר לא יגור בבית שלי
או אהיה לבד כל יום עד שאבא חוזר מעבודה.״
בחנתי אותה כל מבט כל תנועה, לא אהבתי את התשובה שלה לא רציתי שהיא תתגעגע אל משהו
שהוא לא קשור בי.
״אבל אם זאת אני מחכה בחוסר סבלנות לעביר את חיי בתור אישה נשואה..
לעביר את חיי איתך..״
היא חייכה אליי, ״אתמול פגשתי את אמא שלך״
הסתכלתי עליה לא ציפיתי שהיא תדבר עליה.
״והיא ספרה לי עלייך״ היא אמרה בשובבות
״היא נורא חמודה אני מקווה שאתה מעריך אותה,״ ידעתי שהיא לא סיימה אז שתקתי ידעתי שהנושא הזה הוא נושא כאוב אצלה,
״לי לא הייתה הזדמנות לעריך את אמא שלי יותר מידי.. אני רוצה להיות אמא טובה ואני פוחדת שלא אהיה. כי בילדותי לא הייתה לי דמות אמא אוהבת, ומחבקת, לא כזו שאני זוכרת יותר מידי אני כן זוכרת רגעים מסוימים איתה, כמו הפעם ההיא שהיא לקחה אותי ואת אחי לשלג זה היה בבית הנופש שלנו בקנדה, אני ואחי שיחקנו מלחמת כדורי שלג. והיא צלמה אותנו במצלמה הישנה שלה, רואים שם אותי מתעצבנת על אח שלי ומכניסה את הראש שלו לתוך הרימת שלג.״
היא צחקקה וגם אני.
אני אוהב לראות אותה מחייכת.
״לפעמים אני פוחדת שיבוא יום ואני אשכח אותה לגמרי.״ כאב לי לשמוע את זה כאב לי לדעת שהיא סובלת בגלל משהו ושאני לא יכול לעזור לה, ״אבל גם אם אני לא אהיה האמא הטובה בעולם לפחות אהיה לילדים שלנו את האבא הכי טוב בעולם.״ לא יכולתי להתאפק יותר ונישקתי אותה נשיקה סוערת, הלשון שלי דרשה את מה שהיא רוצה. הפיות שלנו זזו בהתאמה מושלמת
ועם זה היה תלוי בי הייתי מפשיט אותה כאן ברכב קורע כל פיסה של בד ממנה גם אם השיניים שלי עם צריך.
‏ידיי עברו אל אגנה מושכות אותה אליי,
פאק לעזאזל אין סבלנות לחכות לליל הכלולות
יותר.