אהבה פושעת [1]

בולדוג: אלי ארלנסן

פרק 14

אוקיי אלי הגיע הזמן תתאפסי על עצמך נמאס לי להיות בובה שלהם. אני יעשה מה שאני רוצה! אני  אבחר מה שאני רוצה! אני יחליט מה שאני רוצה! כי אלה החיים שלי! אם הם רוצים לעשות איחוד בין המאפיות אין בעיה זה לא צריך לכלול אותי.
ואני גם אבחר אם מי להתחתן אף אחד לא מחליט עלי הם רוצים לנסות? אין בעיה שיצאו בתוצאות
אני אישה לעצמי תמיד הייתי כזו והם? לא ישנו אותי. ועוד משהו אולי אני כן בובה אבל לא בובה שלהם אני ישבור את כול מי שעומד בדרכי בין אם זה המשפחה שלי בין אם זה חברים שלי ובמיוחד אם זה דניאל אני אשבור אותו כל כך חזק שהוא יתחנן לרחמים אבל אני? אין לי רחמים אף פעם גם לא היה לי אליו.

"אוקיי הבנתי לא באתם כדי להוציא אותי מכאן אז אם ככה אתם מוזמנים ללכת
מכאן אין לי כוונה לדבר אתכם כרגע אז ביי."
אין לי סבלנות למשחקים. אני עולה לחדר של דניאל
במדרגות אני נכנסת לחדר של דניאל אוקיי במה אני יכולה לחבל כאן בוא נראה אוקיי יש כאן כמה אגרטלים. אני מניחה את כולם על הריצפה
עכשיו נעבור לכל הבשמים שלו דווקא יש כאן בשמים אם ריח טוב חבל לשבור אותם
אבל הוא יכול לקנות חדש. אני מניחה את כול הבשמים על הריצפה ליד אגרטלים
עכשיו חסר רק כדור ויש לי אחלה באולינג.

אבל מאיפה אני ישיג כדור
נראלי שיש ללוקה
בטח אח שלי ואבא שלי הלכו.
אני יוצאת מהחדר
ורואה את דניאל עומד בכניסה לחדר של ג'וני
זה נראה שהם מדברים.
אני שמה לב שיש במנעול של החדר של ג'וני מפתח זה הולך להיות מצחיק.
אני מתקדמת לדניאל הוא עם הגב שלו אליי כך שהוא לא רואה אותי ודוחפת אותו לחדר של ג'וני אני נועלת את הדלת עליהם.
ושומעת אותם צועקים
"אלי את פקינג לא מצחיקה אותי תפתחי את הדלת!" דניאל צועק בעצבים "אלי תפתחי בבקשה את הדלת אני לא קשור לוויכוח המטומטם שלכם"
ג'וני אמר.

אני עולה במדרגות לקומה השלישית
ששם החדרים של מייקל ולוקה
אני מתקתקת בדלת של לוקה "מה עכשיו אתם צריכים." הוא פותח את הדלת של החדר שלו ורואה אותי "או זו את" הוא אמר האמת שלא יצא לנו לדבר כל כך למרות שהוא דיי נחמד. "היי לוקה יש לך אולי במקרה כדור?" הוא היה נראה דיי מבולבל בטח הוא לא מבין למה אני צריכה כדור "כן יש לי אבל למה את צריכה כדור?" הוא מתעניין "סתם משעמם לי" שיקרתי הוא מביא לי את הכדור. "תודה" אמרתי וחייכתי אליו חיוך קטן "אהה אלי אם את זקוקה לעזרה כדי לעצבן את דניאל אני תמיד כאן" שנינו התחלנו לצחוק.
"אהה תגידי גם את שמעת מקודם את הצעקות של דניאל אוו שדמיינתי?" הוא מדבר על מקודם שנעלתי אותם בחדר. "אני לא שמעתי כלום" אמרתי מנסה לא ליראות חשודה "אוקיי אז אני בטח דמיינתי."

אני יורדת למטה והולכת לחדר של דניאל 
גבירותי ואדוניי הנכבדים קבלו אותי.
אני מתמקדת
וזורקת את הכדור על כל אגרטלים הכל נשבר
עכשיו נעבור לבשמים של דניאל אני זורקת את הכדור בלי לחשוב פעמיים והכל מתנפץ
זה כישרון מלידה.
הדלת של החדר של דניאל נפתחת בבום וחושפת את דניאל וג׳וני.
"איך פתחתם את הדלת?!" אני צעקתי עליהם מה לעזאזל. "בגללך אין לי עכשיו דלת בחדר!" ג'וני התפרץ בכעס דניאל מנסה להבין מה קרה לו לחדר. "וזה אמור לעניין אותי?!" אוקיי זה ג'וני אני לא סובלת אותו אף פעם לא סבלתי וזה הדדי גם הוא לא סובל אותי.