אני זקוקה לך: אלי ארלנסן

205 15 0
                                    

פרק 6

אני מסתכלת במראה פעה אחרונה לפני שאני יוצאת. השמלה האדומה והצמודה שלי יושבת עליי מושלם ומבליטה לי את המקומות הנכונים. אני יורדת במדרגות למטה ואני רואה את אבא שלי יושב בסלון של הבית "את מוכנה?" אני מעבירה את מבטי בפעם האחרונה על השמלה "כן אבא."

אנחנו יוצאים מהבית למכונית שמחכה לנו. אבא שלי יושב קדימה ליד הנהג שלנו ואני יושבת מאחורה. המכונית מתחילה לנסוע אני מרימה טיפה את השמלה עד שרואים את מעל הברך וחושפת את החגורה ששמתי בה את האקדח הקטן שלי ושני סכינים.

האמת התלבטתי אם לשים את הנעל העקב אם התא הנסתר במקום החגורה. אבל הנעל לא היתה מתאימה לשמלה אז שמתי את החגורה. האמת שאבא שלי לא אוהב את העובדה שאני מגנה על עצמי בגלל שבזמן האמת הטעות הכי קטנה שלי יכולה להביא למותי. הוא מעדיף שתמיד היהי איתי משהו שיש לו הסמכה בזה אבל לא אכפת לי אני מעדיפה למות בידיעה שאני ניסיתי להגן על עצמי ולא שישבתי בצד כמו פוסטמה וחיכיתי שיגנו עליי.

אנחנו מגיעים והרכב נעצר. אני ואבא שלי יוצאים מהרכב שלנו ואבא שלי נכנס למסעדה אני מתעכבת כדי לסדר את הנעל שלי. ונעמדת בדלת הכניסה ואומרת שמע ישראל גל לימדה אותי להגיד את זה כשאני חוששת ממשהו גל יהודיה.

אני לוקחת נשימה ונכנסת למסעדה. אני רואה את דניאל עומד במקום ומסתכל עליי ומוריד את מבטו אל השמלה. אני מרגישה שעוד שנייה אני הופכת לעגבניה מרוב בושה ואני מתיישבת במקום היחידי שריק ליד בחורה עם עיניים כחולות ושיער שחור כמו הלילה ושמלה שחורה מנצנצת היא נראית חמודה.

אני מסתכלת על דניאל הוא בלתי נסבל. המחשבה שאני לידו ולא מנסה להרוג אותו פוגעות לי באגו. אבל אני נשארת קרה מנסה לא לשדר את הסערה של הרגשות שמשתוללת בי.

בלי לשים לב המבט שלי נהיה רצחני והוא מחזיר לי מבט מזלזל עם חיוך. בקצב הזה אני בסוף יחתוך לו את הגרון. אני רואה את הסכין שעל השולחן וידי אוחזת בה בחוזקה המבט שלו עובר על הסכין שהיד שלי מחזיקה.

אנחנו מנהלים קרב מבטים. עד שהמלצרית מגיעה ואומרת "מה תרצו להזמין"
מתחת לחיוכה יש פחד היא לוקחת את הזמנות במהירות והולכת מפה.

מבטי עובר על כל מי שבשולחן. אני מסתכלת על אבא שלו שמדבר עם אבא שלי על עסקים.

שיעמום מוחלט.

אני מעבירה את מבטי למי שיושבת ליד אבא שלו היא כנראה אמא שלו. היא לבושה בשמלה שחורה ושערה החום
והעיניים הכחולות מתנגשות בעיני.

"אז אלי אולי תספרי לנו קצת על עצמך?" אמא שלו שואלת אותי
"מה את רוצה לדעת?" אני שואלת בנחמדות שלא מתאימה לי.

"אמממ אולי תספרי לנו מה התחביבים שלך?" לנסות להרוג את הבן שלך. הייתי אומרת אם אבא שלי לא היה נוזף בי אחר כך "אני נורא אוהבת לצייר מדי פעם בשעות הפנאי" אני אומרת ולוקחת לגימה מהיין שהמלצרית שמה לי בכוס.

אהבה פושעת [1]Where stories live. Discover now