שבת בבוקר, נשארתי בתא שלי. לא רציתי לצאת החוצה. זייפתי חולי. סוהר הגיע אלי וקרא לי לפגישה. "אבל כבר אתמול ג'יימס הגיע" אמרתי והתעצבנתי.
אין לי כוח לפגישה. "תקשיב, לא אכפת לי אם נוח לך לצאת או לא, קום" הסוהר לקח אותי לאותו חדר.
ג'יימס לא היה שם. "למה אני פה!" צעקתי. "אל תדאג בחור צעיר, אני פה" נשמע הקול הבריטי. ג'יימס.
"ג'יימס שחרר אותי כבר!". צחוק נשמע ברקע. איפה הממזר הזה. נשמתי עמוק לפני שהתחרפנתי לגמרי. בעטתי בשולחן וצרחתי מעצבים. "איפה אתה חתיכת עלוקה" צעקתי, אוזניי האדימו מעצבים.
"אוח פרדי, אל תהיה כל כך עצבני" אמר ג'יימס בקול משוחק. זה עיצבן אותי עוד יותר.
"תראה את עצמך" אמרתי. "אתה טועה פה ילד, אני קובע את החוקים פה".
גיששתי לכיסא, התיישבתי. החושך בחדר חירפן אותי. איפה הבריטי הזה.
"אני אוציא אותך מהמקום הזה, אם תבטיח לי שתעשה משהו אחד" אמר ג'יימס.
"אני לא אקשיב לך, אתה מטורף, אין מצב שאתה אותו ג'יימס שהיה איתי בבית המשפט".
"אתה לא פחות מטורף ממני".
ניסיתי לצאת מהמקום אך בחוסר הצלחה. "לעזאזל איתך ג'יימס".
נשכבתי על הרצפה הקרה. נרדמתי.
חלמתי על החברים המעטים שהכרתי במהלך חיי. אני זוכר את היום ההוא בתיכון, זה היה יום האהבה. ילדה התקרבה אליי בזמן שהייתי בלוקר שלי, הוצאתי חבילת סיגריות. "ר-ריצ'רד". אמרה ואני הסתכלתי עליה.
"כן?" עניתי. "אני אוהבת אותך!" צעקה. "אני לא".
הלכתי משם והיא נשארה באותה הצורה. היא נפלה והתחילה לבכות. שנאתי את זה שאנשים צריכים יום מסוים רק כדי להראות אהבה למישהו.
נכנסתי לכיתה שלי, מתכוון לקחת את התיק שלי. מכתב התגלה על השולחן שלי.
"לפרד ריצ'רד רוג'רס,
אני יודע שזה מיושן לכתוב מכתבים ולהעלם אחר כך, אבל אם אתה כבר קורא אותו.. אני לא אאריך במילים.
אני אוהב אותך".
יצאתי מהבית ספר, זורק את המכתב לפח. שאפתי מהסיגרייה שלי, נתקעתי במשהו. או שאני צריך לאמר, מישהו.
"תסתכל לאן אתה הולך" אמרתי והתכוונתי להמשיך. זה היה נער, שנראה לכל היותר בן שש-עשרה. "ס-סליחה" מלמל והלך משם.
הילד הזה לא יישכח ממני,לא משנה כמה אנסה. משהו בו גרם לי לרצות להסתכל עליו בדרכים לא תמימות כל כך.
עליתי לשנה האחרונה שלי בתיכון, הנער מיום האהבה, היה שם. למה הוא נמצא פה?. הוא אמור להיות לפחות שתי כיתות מתחתיי.
"היי" אמר. לא עניתי לו. הדלקתי סיגרייה והייתי על אדן החלון, "המורה מגיע עוד מעט, לא כדאי שתשב בכיסא?" שאל הנער. "שתוק". הוא הנהן והתיישב במקום רנדומלי.
מה הוא רוצה ממני. המורה נכנס לכיתה כיביתי את הסיגרייה שלי והתיישבתי. הוא ישב בשורה השנייה, בצד. עיניו הירוקות מרותקות למורה.
ועיני מרותקות לעיניו. למה לעזאזל אני מסתכל עליו. תתפקס על עצמך רוג'.
הכיתה העתיקה משהו מהלוח. לא היה לי אכפת מזה, חשבתי להדליק עוד סיגרייה, אבל אז הנער עם העיניים הירוקות שוב הסתכל עלי, במבט כל כך תמים.
לא הדלקתי את הסיגרייה, נאנחתי.
קול שלשלאות נשמע.
התעוררתי.
נזכרתי איפה אני נמצא. כמה זמן אני פה?. אור לא נראה מן החלון. "לעזאזל". קמתי מהרצפה והסתכלתי סביב.
"היי חבר'ה, הבחור התעורר" קול ילדי נשמע. ג'יימס.
"תוציא אותי מפה"
"לא כל כך מהר, רוצה לצאת מפה?"
"כן" שפתיי אמרו בלי מחשבה. "אם כך, תעשה לי טובה קטנה בתמורה?".
"מה שתגיד" גלגלתי את עיניי.
הדלת נפתחה, לא הצלחתי לפתוח את עיניי, השעות הארוכות בתא החשוך גרמו לי לסינוור מכל אור קטן.
הובילו אותי אל מחוץ לכלא. "קונור" מלמלתי. הגוף שלי היה עייף. מה הוא עשה לי בזמן שישנתי.
הגגשתי כאילו כוח הכבידה של כדור הארץ משפיעה לי על המערכות בגוף. לא הצלחתי ללכת. קרסתי.
הוציאו אותי מהכלא. לא יכול להיות שזה מה שיקרה לי עכשיו. הייתי בקושי חודשיים בכלא ואני כבר הולך משם? למקום לא ידוע אחר.
נכנסתי לרכב יוקרתי ארוך , נהייתי יותר מסנוור. ברגע שעזבו לי את הידיים. שפשפתי את עיני. זה שרף כל כך.
דמעות קטנות זלגו מעיני. "שלום לך פרדי".
הקול המשוחק הזה, המבטא הבריטי.
"מה אתה רוצה ממני, למה דווקא אותי" שאלתי והוא חייך חיוך קטן. "אוייש, אל תיקח ללב" חייך הבריטי.
הוא שתה משקה אלכוהולי בעודו מסתכל קדימה. "אתה עכשיו עובד בשבילי רוג'רס" אמר והעולם נהיה עכור.
לא ראיתי כלום. הכל נהיה שחור.
התעוררתי במבנה גדול, אורות במיני צבעים הבהו וגרמו לעיניי לדאוב. מוזיקת בס הדהדה לי בעור התוף שחשבתי שהוא יתפוצץ.
ניסיתי לקום אבל ידיי ורגליים קשורות לכיסא. עיני התרגלו לאורות, הכיסא היה על במה.
נערים מסביבי, רוקדים.
כמה זונות במקום אחד גיכחתי לעצמי. ניסיתי להשתחרר מהשלשלאות שהשאירו אותי קשור לכיסא.
ג'יימס הסתכל עלי, צחק, ולגם מן המשקה שלו.
"ג'יימס מה קרה לך" אמרתי לעצמי. הרמתי את ראשי.
מכרו אותי עכשיו.
YOU ARE READING
Law and Order
Actionאסור היה לי לסמוך על אדם חוץ ממיגל. לעזאזל, הכל מתפרק. אני צריך לברוח. ועכשיו. איך אני אמור לעשות את זה? אין לי שום בעלי ברית. "היי רוג'רס" "תתרחק ממני ג'יימס" "אבל למה? אתה אוהב שאני איתך" "אני שונא אותך"
