פרק 1

2.8K 127 13
                                    


נקודת מבט : מנואל
אני מניחה את הספר שסיימתי על השידה ליד המיטה שלי והולכת להתבונן מהחלון על הגשם ששוטף את רחובות לאס וגאס, גם אם יעברו עוד מאה שנים האהבה שלי לספרים לא תפסיק.
לפני כחצי שנה הצטרפתי לעסק המשפחתי לפעמים מה שאני עושה זה לענות אנשים במרתף ולפעמים נותנים לי מטרות לחסל, מה שנקרא רויאל מן המיניין ,אמנם נשים במאפיה בדרך כלל נועדו לקישוט ולא לעבודה או למידה אבל אני לא הולכת לעמוד כמו קישוט כל החיים כי זה מה שמצפים ממני הם מוזמנים להיכנס לי לתחת בזמנם הפנוי.

רעש של הודעה *** 'תעלי אליי למשרד'

אני עולה במדרגות למשרדו של אבי ,דופקת ונכנסת , רואה את אבי יושב כרגיל בכיסאו וממולו יושב גבר שזוף ,בעל שיער שחור עם עיניים שחורות ,לסת משורטטת , זיפים מעטרים את פניו, העיניים האלה מוכרות לי מאיפה שהוא , גבוה בעל שרירים , רואים שהוא עשה חתיכת עבודה בחדר כושר ,חתיך, אני לא אכחיש , הוא סרק אותי עם עיניו השחורות עד שפגשו בעיניי החומות ,ניצוץ כלשהוא עבר בהן, משהו פה מוזר, יש לי הרגשה לא טובה לגבי הבן אדם הזה .

אני מתיישבת בכיסא הפנוי, העיניים השחורות שלו מוכרות לי מאוד, אני מנסה להיזכר בבן אדם שיושב פה מולי "למה קראת לי אבא?" ברור לי שלא מדובר בנישואים כי אבי היה מיידע אותי "אני רוצה לשלוח אותך להוריד מטרה , זה ניקולאס השותף שלי ,הוא יתלווה אלייך" אין מצב, מה הוא קשור ״נעים להכיר אותך, מנואל״ הקול שלו העביר בי צמרמורת , אך לא הגבתי , הקול הזה , שמעתי אותו פעם,וגם השם הזה ממש מוכר לי , אני בטוחה שאני מכירה אותו אבל אני לא זוכרת מאיפה.

״יש לי ארבעה אחים אני יכולה לקחת אחד מהם״ רק לא את הדבר הזה שיושב כאן מולי ״הם יצאו למשימה והוא היחיד שאני סומך עליו״ ואני לא. "אני יכולה להסתדר לבד", "אני יודע מנואל אבל הפעם ניקו יתלווה אלייך "

השמוק הזה רק יפריע לי הוא פשוט יהיה כמו קוץ בתחת ״בסדר״ אני לא יכולה להתנגד לקאפו ליד מישהו אחר "אוקיי , אתם צריכים להוריד שני אנשים, אלברט דנינו והבן שלו , רובי דנינו" אמר אבא ופרש לפנינו שתי תמונות כדי שנוכל לזהות אותם

״ מנואל את על היורש , ניקו אתה על הזקן, יש לכל אחד שומרי ראש צמודים , מנואל ,תתחילי עם היורש על הבר הוא בטח יהיה מסטול משורות שהוא הוריד אז זה יהיה נורא קל, השומרים לא יחשדו ,תיקחי אותו לחדר ותגמרי איתו , ניקו , לך כבר הסברתי מה לעשות , בהצלחה לשניכם״  הוא היה חייב להביא אותו? ,הייתי מסתדרת טוב מאוד לבד. "ניקו חכה למנואל למטה " אמר אבא שראה את מבטי הזעוף , הוא הנהן ,יצא וסגר את הדלת , אבי נאנח "אני יודע שאת אוהבת לעבוד לבד אבל אני מבקש ממך רק תנסי להסתדר איתו ", "בסדר", ״אבא , אתה בטוח סומך עליו?״, ״ הוא הבן אדם הכי נאמן לי עד עכשיו ,הוא לא אמור להוות לך בעיה״ ,"בהצלחה נואלה שלי" , נשק לרקתי וירדתי למטה.

השחור שבעיניוWhere stories live. Discover now