השחור שבעיניו

פרק 28

כמה ימים לאחר מכן: יום החתונה
נקודת מבט: מנואל
״היא מושלמת עלייך״ מילה מביטה בי דרך המראה שמולה אני עומדת בשמלה לבנה מנצנצת שעל ראשי מתנוסס כתר מנצנץ וממנו משתלשלת הינומה לבנה מנצנצת,היא בולטת אבל בצורה עדינה,היא יפה ולא מוגזמת, אני אוהבת את זה.

אני מתחתנת, מי היה מאמין.

לגבי מילה ואבא שלי, מסתבר שמשהו קורה שם כבר כמה חודשים ,היא תפסה אותי לשיחה במטבח ואמרה שהיא מצטערת שהיינו צריכים לראות את זה ואני אמרתי לה שהכל בסדר ואני מקבלת את זה, מגיע לאבא שלי לאהוב שוב, מגיע לאבא שלי את הטוב ביותר
לדעתי מילה היא מושלמת בשבילו

דפיקה נשמעת בדלת ואבי נכנס, ״נואלה שלי,את כל כך יפה״ הוא מעביר את עיניו על שמלתי וניצוץ על עצב מופיע בעיניו, ״הבת הקטנה שלי מתחתנת, אני צריך לעכל את זה עדיין״ מבטי מתקבע על דמעה קטנה שזלגה במורד לחייו,ממתי הוא כזה רגיש

״אבא אתה בסדר?״ הוא מהנהן ומוחה את הדמעה הקטנה שזלגה מלחייו ״כן כן הכל בסדר, קדימה נואלה שלי את צריכה לצאת,האחים שלך מחכים לראות אותך,אמרתי להם שייפגשו אותך אחר כך אסור לך להתעכב״ הוא מורה למילה במבטו לצאת ויוצא גם הוא, אני מעבירה מבט אחד אחרון במראה לפניי שאני יוצאת

אני עומדת מול הדלתות הגדולות , דפיקות הלב שלי הולכות וגוברות ככל שעובר הזמן,למה אני לחוצה כל כך ,אני אפילו לא יודעת איך נראה האולם, נתתי לניקולאס לתכנן הכל כרצונו למרות שרצה שהכל יהיה כמו שאני רוצה

אני שומעת מוזיקה מתחילה להתנגן והדלתות הגדולות נפתחות כלפיי חוץ, מחיאות כפיים רבות נשמעות ברחבי האולם, אבל הדבר היחיד שתופס את צומת ליבי הוא ניקולאס שעומד וחודר לנשמתי עם עיניו השחורות

אני מכריחה את רגליי להתחיל לצעוד,אני צועדת לכיוונו,מתעלמת מקולות הרקע והמוזיקה, הוא מושיט את ידו,מבטו קר אבל אני יכולה לראות את המבט החם שלו,המבט שהוא שומר רק לי ,אני אוחזת בידו והוא עוזר לי לעלות במדרגות, אנחנו מתמקמים והכומר מתחיל בטקס

אני רק רוצה שזה יסתיים בשלום וזהו, התחושה שיש לי בבטן לא מבשרת טובות, אולי זה מלחץ כי כל כך הרבה עיניים מכוונות אליי, המבט שבעיניי רגוע ויציב אבל מבפנים אני רועדת ואני מאמינה שניקולאס הרגיש זאת כשאחז בידיי

״גבירותיי ורבותיי היום התכנסנו בכדי לחתן את הזוג הצעיר הזה״ ,״את בסדר?״ ניקולאס לוחש לי ואני מהנהנת,הכומר מדבר ומדבר ואני לא מקשיבה אפילו למילה אחת,אני

אני וניקולאס נעמדים אחד מול השנייה, עד עתה עמדנו עם הפנים לקהל ״האם אתה ניקולאס בלאק ,לוקח את מנואל רויאל להיות לך לאישה?״
״כן.״

״האם את ,מנואל רויאל,לוקחת את ניקולאס בלאק להיות לך לבעל?״
״כן.״ קולי יצא יציב משחשבתי שיצא
״אם כך אני מכריז עליכם כבעל ואישה״

ניקולאס מתקרב לפניי בכדי לתת לי נשיקה ואני מקרבת בעדינות את פניי עד שהשפתיים שלנו נפגשות לנשיקה קצרה ומתוקה
אנחנו מביטים אחד על השנייה אחריי שהתנתקנו

״מנואל!!״
לפניי שאני מספיקה להבין מה קורה ניקולאס מסובב אותי כך שהוא מקדימה מגן עליי ורעש ירייה מהדהד בכל האולם, אני מביטה לתוך עיניו השחורות ״ניקולאס?״ אני רואה את שמלתי מתמלאת בדמו, לא ,לא ,לא
״ניקולאס!!״ הוא נופל על בירכיו ונשכב על רצפת האולם

אני מתיישבת לצידו ומנערת את פניו ״ניקולאס קום,קום כבר!, תישאר איתי!!, ניקולאס!!!״
״אני אוהב אותך״
״ניקולאססס!!״

היי אהובות🩷
הספר מתקרב כבר לסיומו ❤️
בעקבות המצב תקופה ארוכה שלא כתבתי והוצאתי פרק,
תודה רבה לכל מי שמצביעה מגיבה ואהבה את הספר🩷