פרק 25

1.2K 86 11
                                    

נקודת מבט: מנואל
״מה את עושה?״ מתיאו שואל אותי כשאני עוברת למושב האחורי, ״מילה אישה מבוגרת אני מניחה? מן הסתם היא תשב קדימה״, אמרתי בדיוק כשדמות נמוכה מתקרבת לכיוון הרכב״

מילה פותחת את הדלת האחורית, ״יקירה למה את יושבת מאחור?, את ארוסתו של ניקו את תמיד צריכה להיות קדימה״ היא מדברת כאילו ניקולאס המלכה אליזבת ואנחנו משפחת המלוכה,בסוף שכנעתי אותה לשבת מקדימה

***************************************
״אז את הבת של ריצ׳ארד״ היא הנהנה לעצמה וחייכה חיוך חם בזמן שהיינו בתא המדידה,״את דומה לאיזבל״ תהיתי לרגע אם היא הכירה אותה ״את הכרת אותה?״ היא מהנהנת לאישור ״אני עבדתי עם קלארה אצל אומברטו במשך שנים רבות, ההורים שלך היו מתארחים עם הבנים אצלו המון״

״איך היא הייתה?״ לא יכולתי שלא לשאול
״מתוקה בדיוק כמוך, אני זוכרת שהיא חיכתה לרגע שתחזיק אותך בידיה,היא כל כך רצתה אותך, ניקו היה מניח את ראשו על ביטנה ומנסה להקשיב אם את אומרת משהו ״ צחקה לעצמה, לא יכולתי שלא לחייך לגבי מה שאמרה

״ ניקו אהב אותה מאוד, כשמתילדה נטשה אותם לאחר הלידה של מתיאו,ההורים שלך לקחו אותם לביתם כי אומברטו היה שבור עד שהתאפס על עצמו,היא טיפלה בשניהם״

״כשאיזבל נפטרה,את היית האור של ריצ׳ארד,את ואחייך הייתם הדבר היחיד שהחזיק אותו ואת במיוחד הארת להם את הבית עם האור שלך, הבת הראשונה מאז ארבעה בנים,הוא החליט לא להכניס אותך למאפיה עד שתגיעי לגיל המתאים ובגלל זה את וניקולאס לא נפגשתם עד שנפגשתם לראשונה״ דמעות התחילו לזלוג מעיניי

״יקירה לא התחלתי לספר לך בשביל שתבכי״ היא ניגשה אליי ומחתה את דמעותיי,היא הלכה והביאה איתה עוד כמה שמלות,״הנה תנסי את אלה״

***************************************
אני כבר מדדתי מיליון שמלות ולא אהבתי אף אחת מהן
״אולי שניקולאס יבחר לי וזהו?״ אני מציעה למילה שמתעקשת שאני זו שתבחר לעצמה את השמלה ״את הכלה,את צריכה לבחור מה שאת אוהבת״ נראה שצץ רעיון בראשה ״מה עם השמלה של איזבל?״

״השמלה של אמא?״ היא הנהנה ״ריצ׳ארד שמר אותה, הוא יתרגש לראות אותה עלייך ביום החתונה שלך״ חייכתי למשמע הרעיון,ראיתי את השמלה באלבום תמונות של החתונה אך לא ידעתי שאבי שמר אותה אחרת לא הייתי מתאמצת למדוד כל כך המון שמלות,הייתי ישירות לוקחת אותה

״אני אעבור מחר אצל ריצ׳ארד לפני שאבוא לקחת את השמלה״ ,״תודה מילה״,״אין בעד מה יקירה״

***************************************
״אז זה מה שאתם רוצים לעשות לו?״ צחקה בזמן שאנחנו בקופה עם המוצרים והבלונים לעוגה ״יום הולדת ברבי?״
״היי זה הרעיון שלה״ מתיאו מצביעה עליי ומאשים אותי, ״אל תכחיש אתה מתלהב מהרעיון יותר ממני״ אני מאשימה אותו חזרה,״רק בשביל לראות את הפרצוף שלו״ גילגלתי את עיניי ,אספתי את המצרכים והבלונים שקיות,החזרנו את מילה לביתה וחזרנו לאחוזה

היי אהובות 💕
אני אעלה היום או מחר עוד פרק
אשמח אם תגיבו ותצביעו 💕
תודה לכל מי שאהבה את הספר מצביעה ,מגיבה ואפילו רק קוראת ונהנית ממנו💕

השחור שבעיניוWhere stories live. Discover now