פרק 2

2.3K 126 11
                                    

נקודת מבט: ניקולאס

היא יפה,היא משכה אותי אליה , כשהיא נכנסה למשרד סרקתי אותה סוף סוף מקרוב שוב ולא ממצלמות או שתולים , שיערה החום המתולתל המוכר ועיניה שרדפו אותי במשך שש שנים ,שפתיים אדומות ,שאני אמות , חיכיתי לשמוע את הקול המלאכי שלה , מוחי ששיחזר את קולה כל השנים האלה וקיוויתי לשמוע אותה שוב , שמעתי את קולה שוב , אך הפעם זה היה בלי החיוך המתוק שלה, זה היה עם מבט זעוף שרוצה שאני יעוף מפה                  
חיכיתי לרגע הזה כבר שש שנים ,שהיא תהיה כבר סוף סוף בידיים שלי , והיום זה הולך לקרות אם היא תרצה או לא .

ניקולאס לפני שש שנים , בן 19 :
אני ואבי יושבים במשרד ,מחכים לדפיקה בדלת ,ריצארד השותף שלו אמור להגיע , אבל כשהוא הגיע לא ציפיתי שהוא יגיע עם ילדה ,פאק היא נראת בת 14-15  ,מה הוא עושה פה איתה , שערה המתולתל חום ארוך ועיניה חומות , שפתיים מתוקות שמתאימות למראה שלה , עיניה החומות סרקו את אבי ואז עיניה עברו להביט בי ,היא סרקה אותי ואז עיניה עברו לעיניי, היא לא אמרה דבר רק הביטה בשחור שבעיניי , היא הייתה יפה אך קטנה מדי בשבילי , אסור לי להתעסק איתה , לא הבנתי למה הוא הביא אותה לפה , נתתי לאבי מבט שואל ונראה שהוא בעצמו נתן מבט שואל לריצארד ולא הבין למה היא פה , ״זאת מנואל , הבת שלי , לקחתי אותה איתי היום״ , מנואל, זה השם שלה , לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה , פאק מה נסגר איתך , אתה נשמע כמו פדופיל , תתאפס על עצמך ״ שלום מנואל אני אומברטו הקאפו של ניו יורק וזה הבן שלי ניקולאס ״ אמר אבי ברכות מפתיעה שלא ציפיתי לה ״נעים להכיר אותך מנואל״ המשפט נפלט מפי לפני ששמתי לב ״ היא חייכה חיוך קטן , ״נעים להכיר אותכם ״ , היה לה קול עדין , של מלאך, אי אפשר היה להתעלם ממנה , הפגישה נגמרה והם הלכו אבל עדיין חשבתי על תלתלים חומים ארוכים, שפתיים אדומות ומתוקות ,עיניים שלא יוצאות לי מהראש , החיוך המתוק שלה והקול המלאכי שלה .

חזרה להווה
נסענו בג'יפ שלי, אני צריך להרדים אותה , היא תתנגד לי , היא יודעת להילחם ולהגן על עצמה , עקבתי אחרי כל צעד שלה ועדיין יש לי יותר ניסיון ממנה , אבל אני רוצה שהכל יעבור חלק , בלי הפרעות , ״את יודעת שאני בצד שלך , כן?, את נראת כאילו את הולכת לתקוע לי כדור בראש״ , היא גיחכה , התקדמות , ״ אני באמת שוקלת״ הפעם זה היה תורי לגחך , היא צמצמה את עיניה החומות, ״זאת לא הדרך למועדון ״, מה את אומרת מלאך שלי, ״ תסתובב חזרה , עכשיו.״ היא רצתה לפתוח את הדלת ולקפוץ אך כבר נעלתי אותה, הכנתי את הפד עם החומר בידי אך מנואל כבר הצליחה לפתוח את הנעילה וברחה , התחלתי לרוץ אחריה ,היא רצה כמו פאקינג צ׳יטה אבל אני יותר מהיר , אני מתחיל להיצמד אליה , תפסתי בידה , היא העיפה לי אגרוף לפרצוף ,אני מתחיל לאבד סבלנות וזה לא כזה כדאי מלאך שלי , אחרי זה ניסתה להביא לי בעיטה אך במהירות תפסתי ברגלה והיא נפלה על ישבנה , ניצלתי את המצב במהירות , שמתי את הפד עם החומר על פניה , היא השתוללה בידיי עד שהחומר הרדים אותה, ״לילה טוב מלאך ״ ,הרמתי אותה על ידיי וסחבתי אותה למכונית , ולקחתי אותה לבית שלי , מהיום הוא שלנו.

השחור שבעיניוWhere stories live. Discover now