מתוך המחברת שלי - קטעי כתיבה מועדפים

#7: רגשות וחפצים

נכתב ב: 2.8.23

פורסם ב: 25.8.23

אנשים,

רגשות,

חוויות,

אלה דברים מסובכים.

לא דברים שכל כך קל לקטלג, להגדיר, לאחוז.

אבל ישנם חפצים.

חפצים שקשורים לאנשים,

חפצים שמעוררים רגשות,

חפצים שטומנים בחובם חוויות,

אותם חפצים.

ישנה תמונה קטנה, מאותו היום שפגשתי אתכם פעם ראשונה. מזכרת מתאי הצילום הקטנים האלה, שמצלמים תמונה בדיוק ברגע הלא נכון ומדפיסים לך אותה בגודל מיניאטורי. מאותו היום שבו הכרנו, היא תלוייה לי על החלון בחדר. תמונה קטנה ומטושטשת, ארבעה דמויות, הקשר כבר הלך והתרופף, אבל למרות כל זאת, עדיין הייתה לי אהבה בלתי מוסברת לתמונה הזאת. היא הייתה תלוייה בחדר שלי במשך כל הזמן הזה, בין כל המדבקות והסטיקרים על החלון. ובאותו היום שבחרתי לסיים את זה, הורדתי אותה. לא רציתי מזכרת ממכם שתהיה תקועה לי מול העיניים. לא רציתי לראות את הפרצוף שלכם יותר. לא זרקתי אותה, או שרפתי אותה, או קרעתי אותה לחתיכות. פשוט דחפתי אותה לאיזו פינה. כן, אותו היום לא היה סופי, אבל גם כשניסיתי לתת עוד הזדמנות, לא החזרתי את התמונה הזאת. במקום הריק שנשאר על החלון, הדבקתי מדבקה עם ציור של פטריה. כל כך קל למלא את החלל שנוצר על החלון בעזרת מדבקה רנדומלית, אבל הלוואי שגם את החלל שנותר בתוכי היה אפשר למלא בכזו קלות.

ישנה גם הטבעת שהבאתם לי. טבעת עבה בצבע זהב, טבעת שהשאירה לי סימן ירוק על האצבע, טבעת שהייתה טעות לרצות אותה בכלל. באותו יום שהבנתי שהדברים שאמרתם לי לא הגיוניים, ששיקרתם לי, שהקשר הזה באמת רע, שלטובתי אני חייב לסיים עם זה... תוך כדי שרבתי איתכם על זה, הורדתי את הטבעת לרגע מהאצבע והתעסקתי איתה בהיסח הדעת. היא החליקה לי מבין האצבעות ונפלה אל תוך הרווח הקטן במכונית. ניסיתי להוציא אותה משם, אבל לא מצאתי אותה. לא היה לי אכפת יותר מדי. בין כה וכה, כבר לא רציתי את הטבעת הזאת יותר. ואז, באופן שנראה כמעט מכוון, כאילו הגורל עצמו צוחק עליי, מצאתי אותה שוב. רגעים ספורים לאחר שזה נגמר, והפעם באמת נגמר. פשוט מונחת לה על רצפת המכונית. הרמתי אותה משם, אחזתי אותה בידי, ומבלי לשים לב ענדתי אותה על האצבע. זה היה נראה כמו המקום הטבעי שלה, אבל זה כאב. לא רציתי תזכורת, לא רציתי משהו שקשור אליכם, לא רציתי בשום צורה את הטבעת הזאת יותר. הורדתי אותה מיד והנחתי אותה בחלק האחורי של המדף בחדר, מוסתרת מאחורי מיליון פריטים אחרים. לא רציתי לזרוק אותה, אבל לא רציתי לענוד אותה שוב או אפילו רק לראות אותה. חברה שלי אמרה שהיא רוצה אותה. פעם הבאה שנקבע להיפגש, אני אכתוב לה ואשאל אם היא עדיין רוצה את הטבעת הזאת.