פרק 7

225 25 0
                                    

לונה
החלטתי שהמטרה שלי היום תהיה להשתזף בחוץ.
אחריי כמה דקות שישבתי על כיסא העץ הלבן שליד הבריכה, אייס יצא מהבית.
הוא הסתכל עליי לרגע, ואז הסתכל על הבריכה.
אחריי מה שהרגיש כמו נצח, הוא התקרב אליי.
״בוקר טו.. אאאאא״ צרחתי כשאייס הרים אותי מהכיסא וסחב אותי סחיבת פצוע.
לפני שיכולתי לומר עוד משהו, נחתתי בתוך הבריכה.
הרמתי את הראש מתוך המים וראיתי את אייס עומד על שפת הבריכה וצוחק. הבן זונה צחק.
״אתה כל כך פאקינג מת!״ צעקתי לעברו ומשכתי ברגל שלו.
הוא נפל לתוך הבריכה והחולצה הלבנה והג׳ינס הארוך שלו נרטבו.
לא יכולתי להפסיק לצחוק. לפני שיכולתי לעשות עוד משהו, אייס תפס לי ברגל מתחת למים והפיל אותי.
כשנפלתי למים, יכולתי לראות מעליהם את אייס. הוא חייך אליי והשיער החום שלו נדבק לפרצופו. והעיניים האלה.
הוא עזר לי לעמוד על רגליי ושנינו צחקנו. נתתי לעצמי שניה להסתכל עליו. אבל ממש להסתכל.
יד ימין שלו הייתה מלאה בקעקועים שידעתי שאני עוד אחקור אותו לגביהם.
והיה לו עוד קעקוע על החזה, באיזור של הלב.
הוא ראה שאני מסתכלת עם הקעקוע הזה ולכן הוריד את החולצה הלבנה הרטובה והחצי שקופה שלו.
כמעט חטפתי התקף לב מהריבועים בבטן שלו. הגברים היחידים שאי פעם ראיתי בלי חולצה היו האחים שלי ואבא שלי, שתהיו בטוחים שזה לא בדיוק מחזה מלבב. אבל הוא בהחלט כן.
אחריי שפשוט בהיתי בריבועים שלו בלי להסתיר כמה אני נהנית מזה, חזרתי להסתכל על מה שבגללו הוא עשה את זה אחריי הכל. הקעקוע.
ברגע שעיני נחו על הקעקוע, לא יכולתי לזוז. על איזור הלב שלו היה קעקוע קטן של ירח ברבע הדרך שלו להיות מלא. ומתחת היה רשום בכתב מסולסל ׳מי לונה׳ בספרדית.
הרמתי את ידי ונגעתי בעדינות בקעקוע הזהיר, מפחדת שהוא יעלם לי מתחת לאצבעות.
״הירח שלי״ חזרתי על מה שכתוב.
״את הירח שלי״ אייס אמר לי ולקח את ידי בידו ״את זאת שמאירה אותי גם בחשכה״
״הירח שלך״ חזרתי על דבריו ״אני הירח שלך״
הוא הנהן והתקרב אלי כדי לנשק אותי.
הדבר הבא שאני זוכרת הוא שהוא הרים אותי ולקח אותי לחדר שלו.
הוא טרק את הדלת מאחוריו והעיף אותי למיטה. לא ידעתי מה לעשות. קפאתי.
לא ציפיתי ממנו להיות ככה. חיבבתי אותו בגלל כמה שהוא היה עדין איתי, אז מה לעזאזל קורה איתו?
״את לא יודעת כמה זמן חיכיתי לזה״ הוא אמר והתחיל להוריד את הג'ינס הרטוב שלו.
״אייס אני לא יוד..״
״ששש״ הוא לחש לי, לקח את היד שלי והצמיד לזקפה המטורפת שלו.
״הכל בסדר״ הוא לחש לי באוזן בזמן שהתחיל לפתוח את הג'ינס הקצר שלי.
״אייס אני לא יכולה״ ניסיתי לעצור אותו.
״הכל בסדר לונה, רק תירגעי״ הוא אמר לי והמשיך לנסות להוריד לי את הג'ינס.
״אייס, לא״
״הכל יהיה יותר טוב אחר כך״ הוא אמר לי אחריי שהצליח להוריד את הג'ינס שלי.
״אמרתי פאקינג לא!״ צעקתי עליו ובעטתי לו בביצים.
הוא נפל על הגב בזמן שהחזיק את הזין שלו ביד.
ראיתי שהשפתיים שלו זזות, אבל לא יכולתי לשמוע כלום. סידרתי מהר את הג'ינס שלי ויצאתי בריצה מהחדר.
ירדתי מהר במדרגות כדי להגיע לקומה השניה. לחדר שלי. נכנסתי מהר, טרקתי את הדלת ונעלתי אותה.
אני לא כבר לא יודעת מה לחשוב. יכולתי להיאנס עכשיו?
אני בטחתי בו והוא הפר את האמון שלי. אמרתי לו להפסיק והוא לא הקשיב לי.
הדמעות התחילו לזלוג ותוך שניה בכיתי כמו תינוקת.
דפיקות נשמעו בדלת.
״לונה״ שמעתי את קולו של אייס קורא לי ״בבקשה תפתחי לי, אני מצטער״
לא יכולתי לעשות כלום. הגוף שלי קפא. שוב.
*
אייס
״פאק!״ צעקתי והעפתי אגרוף לשק האיגרוף שלי.
״צרות בגן עדן?״ שאל רובין כשחיוך עוקצני על פניו.
״היא לא רצתה לשכב איתי״
״אווו, אחי״ אמר לי רובין וצחק ״היא כל כך בוגדת בך״
״איך לעזאזל הגעת לזה?״
״היא לא רוצה לשכב איתך כדי שלא תגלה שהיא לא בתולה״ הוא הסביר וחבט בשק איגרוף שלידי ״זאת התשובה היחידה״
״אין מצב״
גיחוך חלש נפלט לרובין.
״זאת לונה״ הרגשתי את הצורך הזה להסביר לו למה הוא טועה ״לונה שלי״ הדגשתי את הסוף והצבעתי על קעקוע הירח שעל הלב שלי.
החיוך של רובין נמחק בשניה שנזכר בקעקוע.
״אני לא יודע מה לעשות עכשיו״ אמרתי לו ״אני חושב שהיא חושבת שניסיתי לאנוס אותה״
״פשוט תזכיר לה למה היא התאהבה בך״
״אני לא יודע למה היא התאהבה בי, אני לא חושב שהיא בכלל מאוהבת בי״ אמרתי וחזרתי לשק האיגרוף שלי.
״אני חושב שיש לי רעיון שיכול לעזור לך״ אמר לי רובין והזיז את שק האיגרוף הצידה ״בוא נטוס שלושתינו חזרה ליוסטון, תיתן לה להיות עם האחים שלה, תראה לה שאכפת לך. ועל הדרך נבדוק את ההשערה שלי״
״איך אנחנו עומדים לבדוק את ההשערה שלך?״
״נדבר עם כמה חברים ביוסטון, נגיד להם להתחיל איתה ליד החווה, והם יגידו לנו אם היא זרמה או לא״
חשבתי לכמה שניות על הרעיון שלו. אולי זה לא יהיה רעיון גרוע כל כך אחריי הכל.
״תכין את המטוס, אני אלך להודיע לה״ אמרתי והתחלתי לצאת מחדר הכושר.
״אולי כדי שתתקלח קודם״ רובין אמר לי כשעברתי לידו.
שלחתי לו אצבע שלישית וטרקתי את דלת חדר הכושר מאחורי.
*
אחריי הרבה שיכנועים לונה הסכימה לפתוח לי את הדלת, ומה שראיתי על פניה הכאיב לי יותר מלקבל כדור בראש.
העיניים שלה היו אדומות ונפוחות מבכי, והיא נמנעה מלהסתכל עליי.
״מה אתה רוצה?״
״אני ורובין החלטנו לטוס ליוסטון, לחוות בראון. רצינו לבדוק אם תרצי לבוא איתנו״ כמובן שזאת הייתה שאלה רטורית כי היה ברור שהיא לא תוותר על לפגוש את האחים שלה.
תוך שניה חיוך גדול עלה של שפתיה והעיניים שלה זרחו.
״תארזי מה שבא לך, תרדי לדלת הכניסה בעוד עשרים דקות״ הודעתי לה והלכתי לכיוון המדרגות.
״אייס!״ היא קראה לי מפתח חדרה ״תודה״
חייכתי לעברה וירדתי במדרגות.

מי לונה (1)Where stories live. Discover now