המפלצת שלי

אמא (17)

סול רומנו ארונו

שכבתי במיטה שלי ושל אנטניו מסתכלת על האוויר וחושבת לעצמי, אולי אנטניו לא נהנה וסתם זרם. המחשבות קפצו לי משום מקום ולא נתנו לי מנוחה, הראש שלי בנוסף כואב ובחילות יש כל שניה.
נשמעו שהמים עצרו במקלחת כנראה אנטניו סיים, קמתי קצת על המרפקים שלי ובנוסף הבטן כואבת מקווה שאנטניו יצא בשביל שירוץ להקיא. כמובן שהסברתי לו על הכל הוא לא האמין אבל גם לא שלל את האופציה הזאת.
"מפתח סול את בסדר" נשמע קול גברי מצד המיטה ואני רואה את אנטניו עומד עם מגבת סביב מותניו השער השחור שלו רטוב והוא לוהט. "אני חייבת להקיא" אמרתי ורצתי למקלחת, "יש מצב שאת בהריון" אמר ואפשר להבין שהוא עם חיוך.
"תסתום אני לא!" צעקתי בזמן שהראש שלי
באסלה, "כן כן תרוצים" אמר וגלגל עיינים.
שתפתי ידיים מסתכלת על אנטניו שכותב משהו בטלפון, "כן?" שאלתי מסתכלת עליו מקרב את הטלפון לאוזן, "היי אדלה כן אני צריך טובה" אמר לטלפון, פאק לא! התנפלתי עליו בשביל לקחת את הטלפון אבל ביד אחת הוא הרחיק אותי.
"אני צריך שתביא בדיקת הריון" אמר וחיוך זחוח על פניו, "חרא!" צעקתי ועזבתי אותו מתיישבת על המיטה ונשכבת עליה.
"עדיף לדעת עכשיו ממאוחר מידי" אמר והתיישב לידי, לא בלי להיות אמא אני עוד צעירה תינוק ממש לא מתאים עכשיו ועם כל האויבים.
"לכי לישון עד שהיא תחזור" לחש לי באוזן ונישק את הלחי שלי.

"פאק!" צעקתי זזה במיטה ומרגישה שמשהו יושב עליי, עייני נפתחתחו לאט לאט פוגשת בשלוש זוגות עיינים ירוקות, "אמא קמה!" צעקה האמצעית עם הקוקיות, "אבא אמר לא לעיר אותה" לחשה הקטנה מצד ימים עם השער הפזור.
"בנות!" צעק קול מוכר ושלושתן זחלו מתחת למיטה, נשמעו צעדים לכיוון החדר ואני פתחתי את המגירה בחדר מוציא אץ האקדח.
"אמרתי לא לעי-" אמר אנטניו שנראה יותר מבוגר מהרגיל, "או בוקר סול" אמר ונכנס לחדר באטיות הורדתי את האקדח.
הוא התיישב על המיטה מנסה לנשק אותי אבל אני הולכת אחורה.
"את בסדר?" שאל נראה מבולבל מתגובה שלי. "איכס! שלא יתנשק" אמרה אחת מהקטנות, "אוי הערתן את אמא" אמר אנטניו ושלוש זוגות עיינים ירוקות הופיעו .
"סליחה אבא" אמר במקהלה והוא חייך עליהן. הם כאלו מתוקים אנטניו כאבא נשמע כדבר סקסי וחמוד.

קמתי בבהלה וחיוך היה על פניי, "מישהי נהנתה מהחלום" שאל אנטניו וחייך חיוך זחוח, הוא ישב על כיסא מול המיטה בלי חולצה. "מה? לא" לחשתי וידעתי שאני אדומה כמו עגבנייה.
"כן מה שתגידי" אמר וקם מהכיסא לכיוון השולחן הקטן שהיה בחדר.
הוא חיפש דברים על השולחן ואז מצא משהו תפס בו והתקדם לכיוון שלי.
"תפתחי תיד" אמר ופתחתי את ידי מולו,
הוא חייך ושם לי קופסא לבנה ביד לא ראיתי מה זה אז בדקתי את הקופסא והיה כתוב שם.
פאק! הוא הביא לי בדיקת הריון חשבתי בציניות, הרמתי את מבטי עליו והוא רק חייך.
"אני יודע מה את הולכת להגיד רק שתדעי אני לא שואל אותך אז לכי" אמר אנטניו משך אותי מידי ומשך אותי לשרותים.
"בסדר רק על תתקוף" אמרתי בזמן שישבתי על האסלה חסרת אונים מול הגוש שרירים הזה.
הוא פתח את הקופסא ונתן לי את הבדיקה,
"את צריכה להשתי-",
"כן אני יודעת" אמרתי וסימנתי לו לצאת עם היד נראלי הוא לא הבין אותי כי הוא נשאר.
ה

שתנתי על המקל וחיכיתי, עמדנו שתנו מול המקל מחכים אני לחוצה ואנטניו נראה רגוע.
"למה אתה רוצה ילד, ממני יש לך מספיק נשים להכניס להריון" מלמלתי נשענת על הכיור ונאנחת, "גנים כמו שלך לא מבזבזים" חייכתי מהמחמאה.
"אבל אני שמח שזה ממך, שזה ממשהו שאני באמת אוהב" אמר והסמקתי, אנטניו תפס בסנטרי והרים את מבטי עליו.
השפתיים שלו נחתו על השפתיים שלי, הלשנות שלנו התנגשו כי אנטניו לא חיכה שניה ודחף את הלשון שלו לפי.
גנחתי לפיו והוא בתגובה נשך את שפתי,
זה מרגיש כל כל טוב ההרגשה הזאת.
התנתקנו וכל הפה שלי היה רוק שלו,
"אוקיי זה היה מדהים, ומאז שנכנסתי עליך פעם ראשונה ידעתי שאת ההרגשה הזאת לעולם לא הוכל לקבל מאישה אחרת" אמר וחיוך על פניו.
בשניה קפצתי עליו ונשקתי אותו עוד פעם התקדמנו לכיוון החדר מתמזמזים וחרמנים.
רק המילים האלו גרמו לי לעשות את זה, תאמת זה גם היה החיוך שלו והוא אבל המילים שברו את גב בגמל.
גבר מאפיה יגיד דבר כזה בחלומות הלילה אפילו אבא שלי לא אמר את זה בחיים לאמא שלי.
הפלתי אותו על המיטה ועליתי מעליו המשכנו להתנשק ולהתנשם ולנסות לא למות מחוסר אוויר.
"פאק תורידי את החולצה אחרת אני יהרוס אותה" אמר והרטיב את האבר שלי,
הורדתי את החולצה וגם את המכנס הייתי בלי חזייה אז הייתי לגמרה חשופה, אבל הוא כבר ראה אותי ככה אחזה חמש פעמיים.
בשניה מצאתי את עצמי על המיטה והוא מעליי והוא מוצץ לי את הצוואר.
"את כל כך מתוקה" אמר וגנח, פאק הוא כל כך טוב בזה כאלו אני יגמור רק מזה.

לאחר הרבה עיסוקים במיטה הפסקנו ששננו מתנשפים ומלאים בפצעים אדומים ונשיכות על עור פלוס מגורים רטובים ודביקים, שכבתי על החזה החשוף שלו נראה שהוא עשה לייזר למה אין לו שערה על הגוף חוץ מהראש.
"אני מרגיש ששכחתי משהו" מלמל והרגשתי שגם אני.
פאק! הבדיקת הריון.
הוא קם מהמיטה מתקדם לכיוון השרותים,
שנשמע שהוא מתעסק שם במשהו.
קמת מהמיטה אחריו נכנסתי לשרותים,
היה קריר כי אני ערומה אז הרוח פוגעת בי יותר.
"צדקתי" אמר וחיוך על פניו, הוא אחז בבדיקת הריון וזה רמז לי שאני בהריון.
"אני הולך להיות אבא",
ואני הולכת להיות אמא..
"פאק הוא היה יפה כמוך" אמר אנטניו והרים אותי על ידיו.
"איך אתה בטוח שהוא היה בן",
"הם תמיד בנים" אמר וחיוך על פניו.
פאקקקקקקקקק.
"אה אוקיי" מלמלתי והרגשתי צביטה בלב.
"תקשיבי אני הולך להגיד לשאר בסדר" אמר נישק את הראש שלי והלך לכיוון החדר למכנסיים שהיו על הריצפה.
הוא התלבש בהם ואז הלך לארון והוציא חולצה כחולה, "ביי" אמר ויצא מהחדר.
הלכתי לארון בחרתי שמלה שנראתה לי טוב לבשתי תחתונים וחזייה ואז לבשתי אותה,
השימלה בצבע כחול עם פסים לבנים.
זה מרגיש מוזר כל הזמן חולמת על שלושת הילדות ועל אנטניו ועם זה היה אמיתי הוא יואהב אותן או שסתם יכריח אותי להיכנס להריון שוב, אולי הוא ישנא אותי על זה.