ירדתי מהחדר שלי ויצאתי להכין לאמיליה ארוחת בוקר, הלכתי למטבח והכנתי לה לחם בטוסטר גבינה וביצה, זה הדבר היחידי שאני יודע להכין אני תמיד מזמין אוכל, הכנתי את זה בצלחת והכנתי לה תה, שמתי את זה במגש והעליתי לחדר שלי, הוצאתי את המפתח מהכיס שלי ופתחתי את הדלת, ראיתי אותה שוכבת במיטה שעיינה עצומות, כנראה היא ישנה, שמתי את האוכל שלה על השידה ליד המיטה והתקדמתי להעיר אותה, ״קומי הכנתי לך אוכל״, היא פקחה לאט לאט את ענייה והם היו נפוחות וישנוניות, היא פהיקה וקמה לישיבה, היא התקדמה בישיבה לשידה, היא הסתכלה על האוכל כמה שניות ואמרה, ״אתה יכול לקחת את האוכל שהכנת ולדחוף אותו לתחת.״ פאק למה היא כלכך מעצבנת?, ״תאכלי עכשיו כי רוב הסיכויים שזה היה האוכל היחידי שתקבלי״, היא הסתכלה על האוכל שנית לקחה את התה ושפכה אותו עליי, ״פאק חתיכת כלבה! זה פאקינג רותח!״, תפסתי בידה הלכתי למגירה שהייתה בשולחן כתיבה בחדר והוצאתי שרשראות, ״שחרר אותי!״ צעקה, זרקתי אותה על המיטה קשרתי אותה לפני שהספיקה לזוז מהמיטה, לקחתי סלוטייפ ושמתי לה על השפתיים שלא ישמעו אותה צורחת, היא הייתה קשורה למיטה עם סלוטייפ על הפה, מקווה שזה ילמד אותה לקח, יצאתי מהחדר בטריקת דלת ודאגתי לנעול אותו, ירדתי במורד המדרגות והלכתי לנקות את עצמי ולהחליף בגדים.
ולקוות שלא קיבלתי כוויותסליחה שזה כלכך קצר🙏🏼🙏🏼
בגלל שזה קצר אני מעלה עכשיו עוד פרק🎀
YOU ARE READING
Until I win
Romanceקפוא❄️'יצאתי מהדלת והתחלתי לרוץ כמו שלא רצתי בחיים שלי, רצה בלי להפסיק ובלי לחשוב על מה שנכנס לכפות רגליי היחפות, פשוט רצתי, רצתי עד שכמעט איבדתי את נשמתי, והכי חשוב, שאיבדתי אותו. ' אמליה, בת 13, מלוס אנג׳לס שבקליפורניה, ילדה חמודה, חברתית, אוהבת ל...