פרק 9: תאריך

181 11 7
                                    

בבקשה תקראו את הסוף (המודגש)🙏🏼

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

בבקשה תקראו את הסוף (המודגש)🙏🏼

קמתי לאור ששרף את עיניי כשפתחתי אותם מעט, זזתי מעט והרגשתי יש שרירית על המותן שלי, נבהלתי ואז נזכרתי שבקשתי שראסל ישן איתי, מטומטמת למה שתעשי את זה?, ניסיתי לפתוח את עיניי לאט לאט וקמתי בזהירות מהמיטה ומזיזה את ידו של ראסל ומותני, קמתי לשירותים והתחלתי לצחצח את שיניי ולשטוף את פניי, התארגנתי והלכתי לבחור בגדים, בחרתי בגדים והלכתי להחליף, שמתי חולצה שחורה רופפת מעט אבל גם צמודה, וטרנינג סבא אפור נמוך, יצאתי מהחדר והחלטתי לא לנסות לברוח, אלא לנסות למצוא את ההזדמנות לברוח, ירדתי למטה הלכתי למטבח, לקחתי כוס ושמתי לי מים, כי לא היה שוקו ואני פחות בקטע של קפה, הוצאתי ארבע ביצים מהמקרר והתחלתי להכין חביתה משני ביצים לי ולראסל, לקחתי לחם שהיה כבר חתוך לפרוסות ושמתי בטוסטר, לקחתי אבוקדו חתכתי אותו ובדיוק הפרוסות היו מוכנות, מרחתי גבינת שמנת וסידרתי את האבוקדו והמשכתי לטגן את החביתה, החביתה הגיעה לצבע שבדיוק רציתי והוצאתי אותה ושמתי אותה על הלחם, ועשיתי את אותו דבר לראסל, ישבתי והתחלתי לאכול, בכללי אני קמה לבוקר שכבר יש בו אוכל על השולחן ואני רואה סרטים או סדרות תוך כדי האוכל, אבל עכשיו אין לי איך, שמעתי צעדים והסתכלתי לאחור, ראסל ירד לכיווני שכל גופו חולצה שחורה ומכנס סבא שחור גם כן, אלוהים, לא אמליה תתאפסי על עצמך, ״בוקר טוב״ אמרתי, ״בוקר טוב, חשבתי שברחת כבר כי לא היית במיטה בבוקר״, אמר, וגיחכתי מעט,״הכנתי ארוחת בוקר״ אמרתי, ״מעולה כי אני רעב למות ואני עוד מעט צריך לזוז״, ״לאן?״ שאלתי, ״אני הולך לאימונים״ אמר, ״אה״ אמרתי, ״אמרת שאת רוצה לדבר לא?״ שאל, ״הא כן כן״, אמרתי, ״תדברי״, ״אני רוצה להכיר אותך יותר״ אמרתי, ״מה את רוצה לדעת?״ שאל, ״יש לך אחים?״ שאלתי, ״איך קוראים לך?״, ״ראסל״ ענה, ״יש לך אחים?״, שאלתי ״לא, אני בן יחיד, ולא אני לא בקשר עם ההורים שלי, הם מתו״ אמר, ״אה, אוי״, אמרתי, ״בן כמה אתה?״, ״19״ אמר, הנהנתי ושאלתי, ״מה התאריך היום?״ ״אגיד לך פעם אחת ולא אגיד לך יותר״ אמר, ״1.16״ אמר, ״אה״ הנהנתי, הוא סיים לאכול וקם מהכיסא, ״טוב אני צריך לזוז״ אמר, הוא עלה למעלה וחזר עם תיק ואותם בגדים, ויצא מהבית ודאג לנעול.
שחכתי לשאול אותו את ההכי חשוב. למה הוא חטף אותי. כנראה זה ברח מראשי.

שתדעו שאת הפרק הזה כתבתי מלפני כמעט חודשיים שלושה אז תחשבו מלפני כמה זמן הפרקים האחרים, את הפרק הראשון התחלתי נראלי באמצע 2023 לוקח לי המון זמן לחשוב על פרק ולכתוב אותו ואני לפעמים מקבלת מחסום כתיבה משום מקום אז בבקשה אל תנטשו את הספר. אני במחסום כתיבה אז כנראה שלא כל יום יעלה פרק. הכתיבה לא וואו אבל מבטיחה שאנסה להשתפר אל תנטשו את הספר🙏🏼❤️
ולכל מי שאמר משהו לגבי הגיל של אמליה, הכל בסדר, אתם תראו שהגיל בסדר.
נ.ב
תעקבו בטיקטוק
טיקטוק: until_i_win1

Until I win Where stories live. Discover now