פרק 11: שמלות

201 14 6
                                    

~ כעבור חודש ~

ירדתי במורד המדרגות לכיוון המטבח בידיוק כשראסל חזר, היום ה-  5

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

ירדתי במורד המדרגות לכיוון המטבח בידיוק כשראסל חזר, היום ה-  5.3  אני סופרת יום יום עד שאצא מכאן, מאז החודש האחרון ראסל העיר לי על כמה שאני אוכלת ושאני צריכה לעשות ספורט, הוא גם כל הזמן מלביש אותי בשמלות בית בגלל שאין לי עוד לאן לצאת, הוא אפילו מלביש אותי בשמלת לילה!, אני לא מבינה מה עובר עליו אבל משהו בו השתנה ואני לא אוהבת את זה, ״חזרת״ אמרתי, ״כן וקניתי לך גם עוד שמלות כי האחרות כבר לא נראות טוב״, אמר, ״אה וגם התחלתי לעשות לך תוכנית אימונים ותפריט של אוכל״ המשיך, ״מה אמרת הרגע?״ שאלתי, הייתי בשוק, הוא חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה?! ממש אבל ממש לא אדוני, ״שמעת אותי, נתחיל ב16:00 באימון ואחרי האימון תתחילי לאכול רק מה שיש בתפריט״, אמר, ״מה אתה אומר, אני חושבת שהתבלבלת טיפה, אני אוכל כמה שאני רוצה! ואני לא אעשה ספורט אם לא בא לי! אני כאן כבר כמעט שלושה חודשים, אני לובשת מה שאתה רוצה!, אני מבשלת לך מה שאתה רוצה!, ואני יודעת אני חטופה ויש לי תנאים טובים, אבל אני חושבת שהתבלבלת טיפה״ צעקתי, ״תרימי את הקול שלך עוד פעם אחת ותראי מה יקרה״ המשיך, ״מה יקרה אה?!״ צעקתי עוד פעם אבל הפעם חזק יותר, הוא הצמיד אותי לקיר ותפס בגרוני חזק, הוא התקרב אל אוזנח ויכולתי לשמוע את נשמתו, ״אם עוד פעם אחת תצעקי אני אכבול אותך באזיקים למיטה ולא אתן לך אוכל ולא מים״ אמר, ״אני חושב שאת התבלבלת ואז צודקת את חטיפה ואת לא אמורה לקבל תנאים כאלו, אז את תקשיבי טוב טוב למה שאני אומר לך ואת תעשי מה שאני אומר לך, מובן?״ המשיך, ״מובן״ אמרתי, הוא זז ממני והסתכל אל תוך עיניי, עדיין היינו צמודים עד שהתרחקתי ממנו והלכתי למטבח לקחת כוס מים, אחרי שעה בערך ראסל קרא לי לחדר כושר, התחלנו באימונים ואחרי שסיימנו הביא לי את התפריט, ובקושי היה שם משהו לאכול, אז החלטתי להכין ארוחת ערב מהתפריט שהיא פרגית אורז וירקות, הלכתי לכיוון המטבח לקחתי כוס מים ועליתי לחדר שלי, שתיתי אל כיס המים והנחתי אותה על השולחן, הלכתי לכיוון המקלחת פשטתי את בגדיי והתקלחתי, לאחר שסיימתי להתקלח יצאתי עם מגבת על גופי הלכתי לארון שלי הוצאתי שמלה לילה, היא הייתה מבד שטן יפה בצבע ירוק זית שהבליט את צבע עורי השזוף, ואת עיניי הכחולות, היא הייתה שמלת לילה מהממת ונוחה, לבשתי אותה והלכתי לסרק את שערי, שערי ארך מאוד הוא הגיע לי למותניים, אחרי שסיימתי לסרק את שערי ירדתי לכיוון המטבח, הגעתי למטבח וראסל ישב שם, החלטתי להכין ארוחה לשנינו, אולי הוא רק רוצה לדאוג שלא אעלה במשקל יותר מידי וזה הכל, הוצאתי את הפרגית מהמקפיא ושמתי אותה בקופסא להפשיר, בינתיים שמתי אורז בסיר עם מים הוספתי לו אבקת מרק, זה הדבר שהכי אהבתי אורז עם אבקת מרק וזהו, בזמן שהאורז התבשל, הוצאתי ירקות מהמקרר שטפתי אותם וחתכתי, אחרי שסיימתי העברתי אותם לקערה ושמתי שמן זית לימון ומלח, האורז כבר הספיק להתבשל והפרגית כבר הפשירה אז הוצאתי מחבת וחתכתי את הפרגית לחתיכות וטיגנתי אותה עם מעט מלח, אחרי שסיימתי להכין הכל סידרתי הכל בצלחות ושמתי על השולחן ביחד עם מיץ תפוזים שהיה במקרר, הארוחה עברה בשקט כמו שרציתי, ראסל סיים לאכול הוא קם ושם את הצלחות בכיור, ״תודה על האוכל היה טעים״, אמר, הנהנתי אליו והוא עלה במדרגות, לאחר שסיימתי לאכול גם אני שמתי את הכלים בכיור והשארתי אותם למחר שמחר אשטוף אותם אחרי הארוחת בוקר, עליתי במדרגות לכיוון חדרי, נכנסתי אל חדרי הדלקתי את הטלוויזיה על ערוץ כלשהו נכנסתי למיטה ונרדמתי.

557 מילים!! וואו!! קודם כל לא האמנתי שהסיפור יגיע לכלכך הרבה צפיות 1.15k צפיות!! זה המון בשבילי!! סליחה שנעלמתי לכלכך הרבה זמן!! הייתי עסוקה בלימודים ואני גם מפונה ואני והמשפחה שלי מחפשים דירה להשכיר, וגם הייתי עסוקה בטקס יום הזיכרון שהשתתפתי בו, רציתי לעשות פרק לכבוד יום העצמאות, יום העצמאות השנה לא כלכך שמח, יש לנו עדיין חטופים בעזה, וזה קשה, אבל בתוך כל הכאב צריך למצוא תקווה של אור ושמחה, יום העצמאות שמח!❤️🇮🇱
נ.ב
יכול להיות אעלה עוד פרק או אולי עוד שניים!
ואני בכוונה מדלגת בזמן כי אני לי רעיונות לפרקים של חודש שלם😭😭

Until I win Where stories live. Discover now