פרק 4: לברוח

208 14 1
                                    

אחרי שהוא יצא מחדרי, אין לי מושג איך קוראים לו, ישבתי במיטה וניסיתי להשתחרר, הוא לא קשר אותי חזק אני אצליח להשתחרר, יש הצלחתי, הורדתי את הסלוטייפ מפי וזרקתי אותו על הרצפה, הבטן שלי קרקרה ולא ידעתי כמה זמן אני פה אבל נהייתי מאוד רעבה והחלטתי לנסות ...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

אחרי שהוא יצא מחדרי, אין לי מושג איך קוראים לו, ישבתי במיטה וניסיתי להשתחרר, הוא לא קשר אותי חזק אני אצליח להשתחרר, יש הצלחתי, הורדתי את הסלוטייפ מפי וזרקתי אותו על הרצפה, הבטן שלי קרקרה ולא ידעתי כמה זמן אני פה אבל נהייתי מאוד רעבה והחלטתי לנסות לאכול קצת, מקסימום זה היה מורעל, לקחתי את הלחם והגבינה והתחלתי לאכול, סיימתי את כל הלחם והגבינה ונשכבתי במיטה בחזרה, האם אמא יודעת שאני לא נמצאת?, האם זואי או שרלוט או סלינה שמו לב שנעלתי?, האם אבא מחפש אותי?, אחיי יודעים שאני נחטפתי? יצאתי ממחשבותיי והחלטתי ללכת לשירותים, פתחתי את דלת השירותים והסתכלתי במראה, אני נראית נורא, עיניי נפוחות ושערי מבולגן, סידרתי את שערי עם המסרק, שטפתי את פניי וצץ לי רעיון, אם אצליח להוריד את הפסים האלו שיש במסרק אולי זה יהיה כמו סיכה ויפתח את הדלת?, החלטתי לנסות להוציא פס מהמסרק, הצלחתי, רצתי לעבר הדלת וניסיתי לפרוץ אותה, רעש של המנעול נשמע והדלת נפתחה, בינגו, פתחתי את הדלת בעדינות ויצאתי, התחלתי ללכת מעט במסדרון וקיוויתי למצוא את היציאה החוצה, המשכתי ללכת עד שראיתי סלון, הכל שחור ואפור, כמו מאפיה.., הוצאתי את המחשבה הזאת ממחשבותיי והמשכתי ללכת בסלון, בסלון הייתה ספה גדולה ושולחן באמצע וטלוויזיה, הלכתי עוד קצת וראיתי את המטבח, הוא כולו אפור, שלוחן על כיסאות גבוהים, מכונת קפה הסתובבתי וקלטתי את דלת היציאה, יש!, פתחתי את דלת היציאה והתחלתי לרוץ, לרוץ כמו שלא רצתי בחיים שלי, באתי לעבור את הגדר שמובילה החוצה לגמרי הרגשתי שיד ענקית תופסת אותי ומעיפה אותי באוויר, הרגשתי שאני על כתף של מישהו ופקחתי את עייני, לא שמתי לב שבכל עצמתי עיניים, התחלתי להשתולל בידיים של מי שזה לא היה, ראיתי שנכנסו בחזרה לתוך הבית והרגשתי כאילו קיבלתי כאפה לפנים על זה שלא הצלחתי לברוח. נחתתי בספה ומישהו משך בידיי כך שהוא סגר אותן עם יד אחת, הסתכלתי עליו וזה היה החוטף שלי, אפילו לא ידעתי את שמו עדיין, ״את חשבת לברוח?״ שאל, ״אז כמו מזה נראלך?, כאילו ניסיתי ללכת לשופינג?״׳ הייתי ממש רוצה ללכת לשופינג עכשיו, הוא התקרב הם הפנים שלו אל שלי, ״תקשיבי לי טוב טוב כי זאת פעם אחרונה שאני אומר את זה, את תנסי לברוח, תקבלי כדור בראש״. ״הבנת?״ שאל, הנהנתי, לא רציתי לעצבן אותו, רציתי יתרון לברוח. ״עכשיו תעלי לחדר ותתנהגי כמו ילדה טובה״, הוא לאט לאט שחרר מידיי קמתי מהספה ועליתי בחזרה לחדר.

עוד פעם סליחה שזה כלכך קצר!🫶🏼

Until I win Where stories live. Discover now