חלק 9

81 8 8
                                    

נסיתי.להוציא כמה שיותר מהר😍 תודה לכלום על התמיכה❤🙏🙏

פתחתי את עיניי ועדיין הייתי בבית חולים, לוק הלך כבר וזואי ישנה?, זואי בדיוק יצאה מהחדר והתקדמה אליי "זואי!" רצתי לעברה בחיבוק "את פה לבד?" היא שאלה בבלבול "כן לוק היה פה אבל הוא הלך כי אח שלו הסתבך במשהו" בטני קרקרה, לעזאזל אני רעבה "אוי טוב אני אכתוב לו לראות אולי קרה משהו" הנהנתי והסתכלתי אליה בעיניי הכלבלב שלי "זואי אני יכולה ללכת לקפיטריה לקנות לי משהו?" היא חייכה "כן בטח" יש! "טוב אני הולכת אבל תחזרי למיטה" היא חייכה במתיקות האופיינית לה "טוב בסדר אני הולכת" היא נכנסה לחדר ואני הלכתי לקפיטריה. חיכיתי שהמוכרת תביא לי את הטוסט שלי ובנתיים פתחתי את הטלפון, לא הייתי בטלפון מאז שזואי התעלפה.. מעניין אם ג'ק כתב לי משהו. 

נכנסתי לאינסטגרם

הוא: סיימת ללמוד?

הוא: תעני לייייי

הוא: את כועסת?

הוא: שרה?

הוא: בא לי לדבר איתך תעניי

הוא: טוב תעני לי שתראי את הודעות

יום אחרי*

הוא: בוקר טוב

הוא: אני מתחיל לדאוג הכל בסדר?

הוא: אני מתגעגע אליך

הוא: אם את רוצה לדבר אני פה 

הוא: אבל אם לא תעני לי אני לא אוכל לעזור

הוא: טוב.. פשוט תכתבי לי שתרצי מקווה שאת בסדר

אני: הכל בסדר פשוט אחותי בבית חולים אז לא יכלתי לענות 

אחרי כמה דקות הוא ענה

הוא: תודה לאל דאגתי לך

אני: חחח תודה

הוא: מה קרה לאחותך?אם אפשר לשאול

אני: היא התעלפה

אני לא מתכוונת לספר לו על המחלה של זואי,אני חושבת שזה מוקדם מידי בקשר שלנו לספר לו משהו כל כך אישי, חוץ מזה אני חושבת שהוא ישפוט.. כמו כולם.

הוא: היא בסדר עכשיו?

אני: כן תודה שאתה שואל🤍

הוא: בכיף🤍 איך את עם זה? את בבית חולים? אכלת? ישנת?

חייכתי, אכפת לו?

אני: אני בסדר וכן עדיין בבית חולים וכן ישנתי, בדיוק מחכה לאוכל מהקפיטריה

המוכרת בדיוק קראה לי והביאה לי את הטוסט "תודה" חייכתי ונתתי לה את הכסף "בתאבון" הנהנתי בחיוך והתקדמתי למעלית

הוא: יופי חשוב שתאכלי, מתי נראה לך שתצאו משם?

אני: מחר, או היום אני חושבת

כשנפגשנו שוב {2}Where stories live. Discover now