חלק 12

126 9 13
                                    


טוב תקשיבוו אין תירוצים הפעם לא הייתה לי מוטיבציה לכתוב אבל עכשיו יש לי הרבה זמן פנוי ואני יוצאי כמה שיותר פרקים כדי לפצות על הזמן האבוד תודה רבה למי שהמשיך לשאול מתי יצא עוד פרק אוהבת אתכם❤❤

אחד הפרקים הכי ארוכים ומעניינים שכתבתי😍

שרה

אני וזואי חזרנו הביתה ויכולתי לשים לב שהיא נראת רע, היא אוהבת אותו, באמת אוהבת אותו וכל העיניין הזה של המשטרה וליאם.. לא עושה לה טוב. אני מניחה שהיא צריכה להיות לבד לבנתיים אז אני לא אציק לה ואסתגר בחדר כמו ילדה טובה. השעה כמעט 2:00 בבוקר ולצערי אני יהיה חייבת ללכת מחר ללימודים כי יש לנו מבחן באנגלית אז כדי שאני ינסה לישון בזמן שנותר לי. עצמתי את עיניי וניקיתי את ראשי ממחשבות לא רצויות כמו ג'ון קלאן והמערכת יחסים המזויפת שלנו. הייתי שנייה מלהירדם ואז הטלפון שלי צלצל.. מי לעזאזל מתקשר בשעה כזאת?

מספר לא מוכר

"הלו?"

"את בסדר?"

"מי זה?"
גיחוך נשמע בקו השני

"כבר הספקת לשכוח ממני?"

"ג'ון?"

"זה אני, תשמרי את המספר"
למה שהוא יתקשר עכשיו?

"למה התקשרת?"

"אני מפריע למשהו?"
כן, אני מנסה לשכוח מהפנים המסורתתות שלך וללכת לישון ואתה מפריע לי

"לא"

"יופי, הגעתן הביתה אתן בסדר?"
חייכתי

"למה אכפת לך?"
יכולתי להרגיש את החיוך שלו מאחוריי הטלפון

"אני לא יכול לדאוג לחברה שלי?"

"אתה ממש מרוצה מכל עיניין החברות המזויפת הזאת אה?"

"אני? מה פתאום"
נשכתי את שפתיי

"טוב יש לי מבחן מחר אני צריכה ללכת לישון נדבר כבר"

"בסדר רק רציתי לדעת שאת בסדר"

"תודה לילה טוב"

לילה טוב"

ניתקתי את השיחה ונאנחתי בעייפות. זה חמוד שהוא דואג לי, גם אם זה מזויף. יכול להיות שזה באמת לא יהיה כל כך נורא? אני מקווה שלא. עצמתי את עיניי ונרדמתי.

השעון המעורר צלצל והעיר אותי בשעה 7:00, פיהקתי בעייפות. התמהמתי במיטה עוד קצת ולבסוף קמתי התלבשתי התארגנתי ועכשיו להעיר את זואי, אני מקווה שמצבה יותר טוב מאתמול בלילה. נכנסתי לחדר שלה בהססנות "זואי את הולכת לבית ספר?" היא השתעלה ואחזה בראשה בכאב "אני חולה מאוד אני לא אבוא היום" היא השתעלה שוב, ויכולתי להבין שהיא בסדר גמור והשיעול מזויף, כנראה שמה שקרה עם לוק באמת משפיע על מצב הרוח שלה "טוב תרגישי טוב אם יקרה משהו תתקשרי אליי טוב?" חייכתי במתיקות, אני אזרום איתה בנתיים, עדיף שהיא לא תלך לבית ספר שהיא ככה. "טוב תודה" היא חייכה בחזרה ויצאתי מהחדר שלה במהירות כדי שלא אאחר לאוטובוס. אחרי זמן מה הגעתי לבית ספר והלכתי למקום בו תיאה תמיד נמצאת ליפני השיעורים.

כשנפגשנו שוב {2}Where stories live. Discover now