חלק 16

124 10 13
                                    

עוד פרק אהובים שליי

ג'ון

הילדה הקטנה שלי: אני לא יכולה לנשום.

הילדה הקטנה שלי: אבא שלי פה.

פאק. שרה

העפתי מעליי את השמיכה ולקחתי נשימה מהירה. ליבי פעם במהירות ויכולתי להרגיש שמשהו לא טוב קורה. הרמתי את הטלפון והתקשרתי אליה פעמיים עד שענתה

'יפה שלי' שמעתי יבבות בכי מהצד השני של הקו 'ג..ג'ון' קולה השבור שבר את הלב שלי למליון חתיכות, וגל גדול יותר של דאגה הקיף אותי 'שרה דברי איתי הוא פגע בך? הוא פגע בכן?' נשימה חדה מהצד השני 'ל..לא' נשמתי בהקלה 'את בסדר פשוט תנשמי את בסדר' אמרתי בקול רגוע ועדין ולחצתי את ידי לאגרוף 'אני לא ב..בסדר' שאפתי עמוק ולחצתי את אגרופי חזק יותר 'את בסדר, תחזרי אחריי וקחי אוויר את בסדר שרה' שמעתי יבבה נוספת וליבי התכווץ 'א..אני ב..בסדר' הנהנתי בלחץ 'נכון מאוד את בסדר, תנשמי אוקיי?' שקט נשמע מהצד השני 'אני פה איתך אני לא עוזב אותך את בסדר פיה קטנה' אמרתי באיטיות כיאילו דיברתי עם ילדה קטנה, למרות שזה באמת מה שהיא, ילדה קטנה.. היא לא צריכה לעבור את כל זה לעזאזל. 'אני אתקשר אלייך' היא ניתקה את הטלפון, פאק. הרמתי את הטלפון מהר ללוק והוא ענה בצלצול אחד
'אין לי פאקינג מושג מה אתה עושה עכשיו אבל אתה עוזב הכל ורץ לבית של זואי אבא שלהן חזר' הוא נשמע מתנשף בטלפון 'אני כבר אצלן ג'ון אטפל בשרה בישבילך מבטיח' הוא ניתק והרגיע אותי קצת. אחרי 5 דקות של לחץ ודאגה בלתי פוסקת שרה התקשרה אליי 'נסיכה את בסדר?' היא צחקקה וכמעט נפלתי מרגליי למשמע קולה הצוחק שוב 'כן אני בסדר' קולה היה רגוע ונינוח בהרבה ממקודם וחזרתי לנשום כרגיל 'אבא שלך הלך? מה הוא רצה? את בטוחה שהוא לא פגע בך? לוק שם? זואי בסדר?' היא צחקקה וגרמה לי לחייך 'כן הוא הלך, הוא בא רק בשביל הכסף כמו שחשבתי, הוא לא פגע בנו הוא לקח את הכסף והלך, לוק ישן בחדר של זואי.. או שהם עושים דברים אחרים וכן זואי בסדר' היא ענתה לכל שאלותיי וכל לחץ או פחד שהיה לי מקודם נעלם 'יופי אני שמח שאת בסדר,. תודה שהתקשרת אליי ואם הם עושים דברים אחרים בחדר תגידי להם שאם הם לא יסתמו אני גם אבוא אליכן ואכסח את לוק שגרם לך לשמוע את זה' יכולתי לראות אותה מחייכת מהצד השני של הטלפון 'אני אמסור להם' שנינו שתקנו לדקה לפחות ואז שרה דיברה 'תודה על שהרגעת אותי ג'ון' היא אמרה בקול רציני 'זה לא מובן מאיליו מה שאתה ולוק עושים בשבילנו, תודה' נשכבתי במיטתי ובהיתי בתקרה 'אני תמיד יהיה פה בישבילך שרה, לא משנה מה, אף פעם אל תהססי להתקשר אליי שקורה משהו או סתם בכללי אם תתגעגעי אליי פיה קטנה' היא גיחכה 'טוב תודה נסיך קטן' נשכתי את שפתיי 'תסתמי' היא צחקה 'טוב אני עייפה נראה לי שאני אלך לישון' המהמתי למרות שרציתי להמשיך לדבר איתה 'אוקיי, תכתבי לי בבוקר?' נכנסתי מתחת לשמיכה והתכוננתי לשכב ולראות טלוויזיה 'כן אני אכתוב, לילה טוב מכוער' גלגלתי את עיניי 'לילה טוב מכוערת' היא ניתקה את הטלפון

כשנפגשנו שוב {2}Where stories live. Discover now