כשנפגשנו שוב {2}

חלק 17

עוד פרק אהובים שליי אחרי מלא מלא זמן שלאא
3284 מילים!!😻

ג'ון 

שרה התקשרה אליי כמה פעמים ושלחה הודעות, אבל לא רציתי לענות לה, לא עד שאני אבין למה היא כתבה לj.k.80. תכננתי לכתוב לה היום בערב מהפרופיל שלו ולנסות לברר את זה אבל ליפני זה החלטתי לעלות ללוק לדבר איתו קצת, הוא נכנס הביתה, חיוור ואפילו לא אמר שלום, אני מקווה שהוא בסדר. דפקתי על הדלת פעמיים אבל לא שמעתי אף קול מהצד השני, אולי הוא ישן? "אני נכנס ואם אתה ערום זאת בעיה שלך אני דפקתי" פתחתי את הדלת והוא שכב במיטה עם בטלפון צמוד לפנים שלו והידיים שלו לא מפסיקות להקליד "לוק?" הוא הרים את עיניו אליי לשנייה והחזיר אותם לטלפון "בן אדם מריחים אותך עד לפה, לך תתקלח" התקרבתי אליו והתיישבתי במיטה מולו "מה יש לך אתה נראה כמו איש מערות" ניסיתי לגרור ממנו תגובה אבל הוא היה נראה כמו גופה, משהו לא בסדר. "לוק דבר איתי, מה קרה? לקחת משהו? משהו עם זואי?" הוא הפסיק להקליד וריכז את צומת ליבו בי "זואי?" הוא הנהן בקשיחות ובלע את רוקו "מה קרה?" הוא התיישב והעביר את ידו בשיערו בלחץ "זה רע" הוא גיחך בעצבים "מאוד רע" אלוהים, אני בטוח שאני רוצה לדעת..? "הכול בסדר דבר כבר" הוא העביר את ידו בשיערו שוב ופלט אנחה כבדה "בגדתי בה" הוא עשה מה? "אתה עשית מה?" הוא הסתכל לתוך עיניי ויכולתי לראות את עיניי האדומות,הוא בכה. "הייתי שיכור וזיינתי מישהי אחרת אתמול בלילה" אלוהים אדירים.. הוא פאקינג דפוק? "לוק זה רע. מאוד רע, אתה כל כך דפוק" הוא קם מהמיטה ונכנס לחדר האמבטיה "אני יודע" שפשפתי את פניי ונשמתי עמוק "היא יודעת?" שמעתי את המים זורמים והוא יצא שניה אחרי וניגב את פניו הרטובות "כן האישה ששכבתי איתה סיפרה לה, היא בכיתה שלה" פאקינג שיט "לעזאזל לוק, אתה מבין מה עשית? היא לא הולכת לסלוח לך על זה, זה באמת כזה קשה לשמור את הזין שלך במכנסיים? יש לך את זואי לעזאזל והיא מהממת מה עובר עליך?! למה שתחפש אחרות" שרה הולכת להרוג אותי, היא תשנא אותי לעזאזל!. לוק הסתכל עליי במבט רצחני "אתה לא חושב שאני יודע את זה? אתה חושב שאם הייתי בהכרה הייתי עושה את זה? אלוהים אני אפילו לא יכול להסתכל על עצמי במראה, אני נגעל מעצמי. אתה חושב שאני בסדר עם זה?! אני נראה כיאילו אני בסדר עם זה? אני יודע שזה דפוק, כל כך פאקינג דפוק. אני אוהב אותה ג'ון כל כך פאקינג אוהב אותה, היא כל החיים שלי! אין לי מושג איך אני ממשיך בילעדיה והלב שלי שבור לרסיסים רק בגלל המחשבה שהיא בכתה בגללי" הוא התנשם בכבדות ושפשף את פניו בכעס "אז אל תטיף לי פאקינג מוסר" הוא נאנח ונשען על הקיר והסדיר את נשימתו "אני אדבר עם שרה ואראה מה אוכל לעשות בשביל שזואי תסכים לדבר איתך" התקדמתי לדלת החדר ושמעתי אותו ממלמל 'תודה' "לא התכוונתי לצאת עליך ככה, אני יודע שלא התכוונת ועדיין זה לא פאקינג בסדר" הוא הנהן בקשיחות ויצאתי מהחדר. אני בטוח ששרה לא תרצה לדבר איתי היום, אני מניח שזואי סיפרה לה וזה אומר שהיא רותחת על לוק ואולי גם עליי. אני אכתוב לה מחר ואנסה להרגיע אותה ולעזור ללוק להשלים עם זואי, הוא לא יכול להישאר ככה.. הוא צריך אותה, למרות שאני לא יודע איך היא תוכל לסלוח לו.