חלק 18

63 7 4
                                    

אני כל כך מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן להוציא פרק..
בזמן האחרון חסר לי מוטיבציה לכתוב ולכן יוצא פרק בפעם ב אני מבטיחה שאשתדל להוציא פעם בשבוע או כמה פעמים שבוע. קריאה מהנה ❤

שרה

"הוא בן זונה" היא הנהנה וניגבה עוד דמעה מהלחי שלה "אני עדיין אוהבת אותו" דפקתי ללחי שלה סטירה וכיווצתי את עיניי בכעס "את אהבת אותו פעם! אנחנו לא אוהבות בוגדים מסריחים זואי" היא שפשפה את הלחי שלה ועיניה היו פעורות "היית חייבת לתת לי סטירה כזאת חזקה?!" הנהנתי "כן, אני לא מרשה לך להגיד שאת אוהבת אותו כי לא מגיע לו את האהבה שלך. גם אני אהבתי אותו פעם ורציתי שהוא יהיה הגיס שלי אבל הוא בוגד ושקרן ומגעיל ומכוער וחרא של בן אדם ובגלל זה אנחנו לא אוהבת אותו יותר" היא הרימה גבה והכניסה עוד כפית של גלידה לפיה "מכוער?" אספתי את שיערי לקוקו מבולגן "אוקיי מכוער הוא לא אבל הוא בוגד וזה מספיק בשביל לשנוא אותו" זואי הנהנה בחיוב "את צריכה להמשיך הלאה זואי, יש מלא בנים שירצו אותך. ונכון אולי הם לא היו חתיכים כמו לוק, או נחמדים כמוהו או עשירים כמוהו או מהפנטים כמוהו אבל את תוכלי למצוא מישהו נהדר" היא סטרה לידי שלי וזעפה את פניה "תפסיקי כבר, במקום לגרום לי להפסיק לאהוב אותו את גורמת לחשוב על כמה הוא מושלם ו על איך אני בחיים לא ימצא מלאך כמוהו אי פעם" היא עיוותה את פניה בכאב ודמעות חדשות צצו בעיניה "שרה אני לא מאמינה שהוא באמת עשה את זה.. אני לא יכולה להאמין. הוא היה הכול בישבילי. הוא האהבה הכי גדולה שלי, הנפש התאומה שלי. איך אני יכולה להאמין שהוא נטש אותי ככה ועשה לי דבר כזה, חשבתי שאני והוא זה לנצח, ושהוא תמיד יהיה פה בישבילי לא משנה מה" חיבקתי אותה חזק ותפחתי על גבה בעדינות "אני תמיד פה בישבילך זואי, עם הזמן יהיה יותר טוב.. אני מבטיחה" היא הנהנה והמשיכה לחבק אותי. דלת הבית נפתחה בחוזקה והבהילה את שנינו "בלה?" זואי קראה לה בהפתעה "הסבר! בזה הרגע" היא עמדה עם ידיים על המותניים ופרצוץ כועס "מה את עושה פה?.. ועוד עם.. יש מצב שזה מקס סמית?" זואי שאלה בבלבול "הוא חבר שלי" היא ענתה בכעס ומשכה אותו לידה "אני לא חבר שלה" הוא ענה באדישות ויכולתי לראות חיוך קטן שצץ על השפתיים שלו "את תספרי לי אחר כך מה הוא בישבילך .. למה בא-" היא קטעה אותה והתקרבה אלינו במהירות "את לא עונה להודעות או לשיחות שלי! מתעלמת ממני כבר כמעט שבוע ומצפה שאני לא אבוא לבית שלך לבדוק שאת לא מתה?!" זואי בלעה את רוקה ויכולתי לראות את מקס מגחך מאחורה בשקט "אני מצטערת עבר עליי כמה ימים ממש קשים.." בלה שילבה את ידייה ונאנחה "אז הדבר הראשון שהיית צריכה לעשות זה להתקשר אליי. אני החברה הכי טובה שלך זואי, אני פה בדיוק בשביל הדברים האלה. אני לא פה רק שבא לך לצחוק ולעשות כיף אני פה גם ברגעים שבא לך לבכות ולשנוא את כולם" היא הנהנה וקפצה עליה בחיבוק "אני אוהבת אותך בל , ואני כל כך מצטערת את החברה הכי טובה בעולם כולו" זואי מחצה אותה והתחילה ליבב בבכי "אל תבכי כי אז גם אני יתחיל לבכות!" בלה חיבקה אותה בחזרה ושניהם התחילו לבכות בזרועות אחת של השניה "לוק בגד בי" זואי שחררה החוצה בבכי "הוא עשה מה?!" בלה דחפה אותה אחורה והפרצוף ההמום ביותר שראיתי בחיי נמרח על פניה "הוא בגד בי" זואי חזרה על עצמה וניגבה את הדמעות שלה שהתחדשו בשניות "לחדר עכשיו!" בלה משכה את זואי בכוח אל תוך החדר שלה והשאירה אותי לבד עם החתיך הבלונדיני "אז.. מקס נכון?" הוא חייך אליי והנהן "רוצה לשבת?" הוא התקדם לעברי והתיישב לידי בספה. אחרי דקה בערך ששקט שרר באוויר פתחתי את הפה ושאלתי "אז.. בלה חברה שלך אה?" חייכתי בערמומיות והוא חייך חיוך קטן "לא היא לא חברה שלי ואני לא שלה" כיווצתי את גבותיי בבלבול "אז למה היא אומרת שאתה החבר שלה?" הוא העביר יד בשיערו וריח מדהים של שמפו אפף אותי "כמו שאת נראה לי יודעת בלה מאוד פתוחה עם הרגשות שלה, אנחנו עשינו עבודה בבית ספר ביחד ולאט לאט התקרבנו וכמו שאמרתי היא לא מסתירה את העובדה שהיא מחבבת אותי או שהיא רוצה שאני יהיה החבר שלה" החנקתי את צחוקי בעיקר כי אני מכירה את בלה כל כך טוב ויודעת למה היא מסוגלת "ואתה לא?" הוא שיחק עם שפתיו בן שיניו "מחבב אותה?" הנהנתי בחיוך "אני לא בן אדם של מערכות יחסים" תקעתי בו מרפק בעדינות "אתה מתחמק מהשאלה" הוא חייך ואני נשבעת שמשהו זז לי בבטן "כן, אני מחבב אותה מאוד. אבל אני בחיים לא יהיה איתה במערכת יחסים כמו שהיא רוצה" כיווצתי את פניי בבלבול "למה?" הוא נאנח וגיחך "מגיע לה יותר ממני, אני לא הנסיך על הסוס הלבן שהיא מחפשת" הטיתי את ראשי בחוסר הבנה "אני חושבת שאתה בדיוק הנסיך על הסוס על הלבן שהיא מחפשת. כיאילו תראה אותך" הצבעתי על כולו והוא גיחך "אתה נראה טוב, אתה דואג לה, אתה יכול להתמודד עם התקפות הזעם שלה, אתם ממש משלימים אחד את השני" הוא נאנח "את צודקת.. אבל הלוואי שזה היה כזה פשוט" התכוונתי לענות אבל בלה חזרה מהחדר בריצה וזואי אחריה "מקס הולכים!" היא קראה לו ומשכה בידו לכיוון הדלת "אני לא מרשה לך בלה, אני נשבעת לך שאני אפסיק לדבר איתך אם תעשי את זה" זואי צעקה לה "אני אוהבת אותך זואי וזאת עוד אחת מהסיבות שאני עושה את זה" היא שלחה לה נשיקה באוויר והיא ומקס יצאו מהדלת. זואי שפשפה את פניה ונאנחה " לאן הם הלכו?" היא התיישבה ליידי "לבית של לוק לנזוף בו" פאק "אוי" היא הנהנה "אני הולכת לישון בקושי ישנתי בלילה" נשקתי למצחה והיא חייכה אליי והלכה לחדר שלה.. ועכשיו זה רק אני.


You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Oct 27 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

כשנפגשנו שוב {2}Where stories live. Discover now