"אבא שלו חטף אותי,עינה אותי,כמעט אנס אותי וגם רצה לשלוח אותי כמזון לתנינים אז למה אני מפתחת רגשות אליו? לבן של השטן?"
-בכתיבה-
ספר 3/3 בסדרה
אליה רוחן-
אני אדם שמח מתמיד,אין לי בעיה עם צחוקים על הצבע עור הכהה שלי כי לפעמים אני צוחקת על עצמי.
גם אחרי...
יצאתי מהעבודה ורצתי לתחנת אוטובוס, האוטובוס שלי אמור להגיע עוד דקה לפי מה שכתוב באפליקציה בטלפון שג'ואי הביאה לי לפני שלוש שעות.
האוטובוס נראה ומיד עליתי עליו והתיישבתי, נאנחתי למזל שהצלחתי לעלות עליו. בשניה שהאוטובוס עצר בתחנה שלי ירדתי ראשונה ורצתי לביתי.
"את מאחרת" רונן אמר כשנשען על דלת ביתי "אתה חושב?" שאלתי בציניות ופתחתי את הדלת "תוציאי כבר רישיון" הוא אמר ועשיתי לו אצבע שלישית "אתה יודע איך לעלות אני לא צריכה ללות אותך"אמרתי "כן בוס" הוא ענה ועלה במדרגות.
התקשרתי לקמרון שבעצם הספק של הסיגריות והאלכוהול שלי "צהריים טובים אליה" הוא אמר "מתי זה מגיע?" שאלתי ישר "עוד חצי שעה" הוא ענה ואבן ירדה מליבי
"תודה קם צהריים טובים" אמרתי "ביי אליה ד"ש לאמא ומשתתף בצערך,מורטון היה אדם טוב" הוא ענה ואז ניתק.
השיר say so של דוג'ה קאט נשמע ברחבי הבית הכל היה מוכן וילדים הגיעו במהירות שכבר הבית מלא, אין מקום לזוז. לקחתי 3 כוסות ומיליתי בהן ליקר, הלכתי לכיוון הכדורגל שולחן.
"מי מנצח?" שאלתי "אני" סתיו ענתה "רק באחד!" מאור ענה ולא עברה שניה וכדור נכנס לשערו "עכשיו בשניים" היא ענתה "והמנצחת היא...סתיו קריסטינה סולמייט!!"
עידן צעק והוא הכתה את ראשו "איה גברת זה כאב" הוא ענה והיא התקדמה אליי וכך גם ג'ואי הבאתי להן את הכוסות שלהן "צ'ירס" אמרנו והצמדנו את הכוסות שלנו אחת על השניה.
"אל תגרמו לי להשתכר יותר מידי אני צריכה מחר בבוקר ללכת לנציג ייל למלא טפסים וטים לא ירצה להסיע ילדה עם הנגאובר זה בטוח" ג'ואי אמרה.
"אין בעיה" עניתי.
יום אחרי:
קמתי ואור חזק תקף את עיניי, אני שונאת הנגאובר. "אמא! לילי! מישהו!" צעקתי "מה יש קטנטונת?" קולה של לילי נשמע "תוכלי להביא לי כדור?" שאלתי וצעדי עקבים נשמעו מתרחקים.
העקבים נשמעו שוב מתקרבים ויד ניסתה להושיב אותי,שני כדורים נכנסו לפי וכוס מים התיישבה על פי, שתיתי את כולה כי בהחלט הייתי צמאה וחזרתי לישון.
קמתי לצלצול השיר burning pile של mother mother נשמע באוזניי מה שהעיר אותי, על המסך נראה השעה 14:00 והכיתוב "משמרת צהריים ב'בר גולדמן' לא לאחר!!" נאנחתי וקמתי לצחצח שיניים ולהתלבש.
לבשתי את החולצה הלבנה של העבודה ושורטס שחור קצר
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(חוץ מהסמלים ואמור להיות כיתוב)
התאפרתי בקטנה וירדתי למטה,וידאתי שהטלפון איתי והכל איתי למזלי, ירדתי למטה והתקדמתי לתחנה שלי. האוטובוס אמור להגיע עוד 10 דקות. התיישבתי ליד אדם כלשהו והתכתבתי עם ג'ואי, שאלתי אותה איך היה על הנציג "היי אחי" קול מוכר נשמע "מה הולך גבר?" זה היה הקול של שון.
הסתכלתי עליהם ומיד מבטו של הבחור שהתיישבתי לידו עבר אליי "אליה?" הוא יותר אמר משאל אבל עדיין נשמע כמו שאלה.
"היי מה הולך?" שאלתי "אמ בסדר איך את?" הוא שאל חזרה "בסדר, אני בדיוק בדרך לעבודה" עניתי.
"היי! זאת יהודית!" הוא ענה והמבטא שלו בעברית היה מצחיק "מה הולך ברוקלין?" שאלתי "ברוך השם אני בסדר" הוא ענה והנהנתי.
"איך הייתה המסיבה אתמול?" שון שאל "כמו תמיד" עניתי "מה זה כמו תמיד?" הוא ענה ועכשיו נפל לי האסימון שאנחנו בקושי מכירים.
"אה סליחה אמ היה כיף הבית היה מפוצץ אבל זה רגיל" עניתי והם הנהנו "ברוקלין איך קוראים לך? או שאני אקרא לך ברוקלין לנצח" שאלתי והוא גיכח
"בלייק ולך כבר שמעתי את השם אליה כן?" הוא שאל "כן" עניתי, האוטובוס הגיע וכבר עמדתי וגם שון "את עולה לקו הזה?" שון שאל "כן אתם?" שאלתי "כן" שתיהם ענו יחד וגיכחתי,עליתי לאוטובוס והתיישבתי ברביעיה ובלייק ושון מולי.
