פרק 41-שון

65 9 1
                                    

חודש וחצי אחרי.

'he was adam, I think I was eve.. שון!"
סלינה צעקה מהסלון כשנכנסתי מהדלת "מה הולך סלינה מה עשית?" הוא השפילה מבט "כלום, סתם ניקיתי כמו שאני אמורה לעשות" היא אמרה.

"שקרנית! רקדת על הספה של ורוניקה ושרת!" יריתי לעברה "מה?! לא.." "דיי לשקר סלינה את והקול הצווחני שלך עוד שניה פיצצו כוס בתאילנד" אליה קטעה אותה וירדה במדרגות עם צלחת וכוס עם מי לימון.

"אין לי קול צווחני! מה את עושה פה בכלל?" סלינה התנגדה "זה היום שאני אצל אמא, יום רביעי היום זוכרת?" אליה ענתה והתחילה לשטוף כלים.

"לא נכון, יום שני זה היום שלך" צחקקתי "נראלך שאליה תהיה רק יום אחד אצל אמא שלה? את מכירה אותה יותר ממני" צחקקתי שוב

"מצטערת שון שהייתי בישראל יותר מידי זמן בשביל לא להבין מה קורה פה" היא ענתה וחזרה לנקות את השולחן "חוץ מזה שכחת את הסיבה שחזרת סלינה? כי מחר יש לי יומולדת, איפה אני אחגוג אם לא פה" אליה ענתה.

כן תאמינו או לא, מחר, ה1717 בפברואר, אליה חוגגת 18. "אבל את לא חוגגת פה ולא אצל אבא שלך אני אמרתי לך שתבואי איתי מחר" עניתי "חבל שאנחנו לא מדברים בייבי" אליה עברה אותי ועלתה במדרגות.

"עדיין לא סלחה לך אה?" סלינה צחקקה מהסלון. סלינה היא הבת הבכורה של לילי העוזרת בית, היא באה הישר מישראל בשביל לחגוג לאליה יומולדת.

"חודש וחצי שלמים אני מנסה לפצות אותה, בשנה החדשה לקחתי אותה אחריי המסיבה לראןת זכרונות שלנו לפני שגילתה ומה? היא לא סולחת"

"באמת היית צריך לספר לה לפני" סלינה צחקקה "מה את רוצה שאני אבוא אליה ואגיד 'היי אליה מה קורה? שומעת האיש שחטף,אנס,החטיף וניסה להרוג אותך הוא אבא שלי, אנחנו עדיין יכולים להישאר חברים?"

"אם היית כנה כן" סלינה אמרה "עזבי סלינה, אני עולה" אמרתי ועליתי במדרגות לחדר שלי.

________________________________

החטופה שלו🤍/💚his kidnapped Where stories live. Discover now