"אבא שלו חטף אותי,עינה אותי,כמעט אנס אותי וגם רצה לשלוח אותי כמזון לתנינים אז למה אני מפתחת רגשות אליו? לבן של השטן?"
-בכתיבה-
ספר 3/3 בסדרה
אליה רוחן-
אני אדם שמח מתמיד,אין לי בעיה עם צחוקים על הצבע עור הכהה שלי כי לפעמים אני צוחקת על עצמי.
גם אחרי...
"דניאל מאז שהיא הגיעה היא בחדר, וצריך לקנות לה בגדים אם לא שמת לב" שמעתי את מריה אומרת, "אני יודע בנתיים תביאי לה פיג'מה שלך מחר על הבוקר אני אקח אותה לקנות בגדים ואני אקנה גם לך משהו נחמד טוב יפה שלי?" התגרות נשמעת בקולו "חסר לך שלא" היא ענתה ונשיקה נשמעה, איכס.
היא עלתה במדרגות עד שהבחינה בי ונבהלה, "את הולכת להבהיל אותנו ככה כל הזמן?" היא אמרה שעלתה במדרגות "לא כל הזמן, רק עד שאמא שלי תיקח אותי" עניתי "נראה לגבי זה" היא לחשה כדי שאשמע ועקפה אותי במדרגות.
"אתם אמורים לדעת שאני מבריזה מלא למה לא לתת לי ללכת מחר לבית ספר?" שאלתי "עם מה תלכי? עם זה?" היא הסתובבה ושאלה "אני אקח מלוקה או ממך, אני יכולה להיות בלייר וולדורף ליום אחד" עניתי והיא הסתובבה חזרה לחדר שלה "כאילו שחולצה של לוקה תתאים לך" היא ענתה וגיכחתי "אני עכשיו עם חולצה של לוקה" עניתי והיא הסתובבה חזרה להסתכל.
"בעיה שלו שהחליט להתערבב בכביסה שלי" עניתי בחיוך, "סליחה אמ.." היא עיקמה את מצחה וגירדה בו "בואי נתחיל מדף חלק אליה, אני מצטערת על מה שעשיתי כשהיית צעירה זה היה דפוק מצידי להתחיל עם איש נשוי אבל אני ממש אוהבת אותו אליה" היא הסבירה.
"את יודעת שלוקה לא שלך נכון?" רציתי לדעת למקרה והיא דלולו "אני לא מפגרת אליה אני ואבא שלך הכרנו בלונדון לא לפני, כמובן כשגיליתי שיש לו ילד התעצבנתי אבל לוקה מיוחד הוא מיד הרגיע אותי"
היא אמרה, מאבא שלו ומאמא שלו זה לא הגיע זה בטוח אבל מסבתא טורי זה כן, "טוב בואי תבחרי משהו ללבוש" היא אמרה והתקדמה לחדר, לאחר כמה שניות נאנחתי והתקדמתי אחריה.
החדר שלה היה לבן כולו עם נגיעות כסף ושחור, חדר הארונות שלה לעומת החדר היה בגודל בינוני, זה ישמע מתנשא אבל שלי יותר גדול אבל כנראה זה בגלל שאני חולת צבעים והיא לובשת רק בהיר ואבי לובש רק כהה.
ממש בחרו לעצמם טעם.
"פה זה הפיג'מות ואם זה הטעם שלך יש פיג'מות קצרות כאן" היא הצביעה על כל פינה, חמסין בחוץ למרות שעכשיו סתיו והחורף מתקרב והיא רוצה שאלבש ארוך? היא פסיכופטית.
התקדמתי לארון של הקצרים והתלבטתי, אני מבינה שזה רק פיג'מה אבל למה שאתן להם עבודה קלה כשהם לקחו אותי מאמא שלי?
חיפשתי בכל הארון עד שמצאתי את המושלמת, שמלת פיג'מה קצרצרה, שחורה ומושלמת מכל פינה, כנראה באמת אהיה בלייר וולדורף.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
