עבר-
כשקמתי ראיתי את עצמי קשורה למיטה, כלב חום חשף שיניים לידי ולידו האיש,הוא החזיק צלחת אוכל עם פתיתות אורז ועוף מרוסק. "קחי תאכלי זה יחזיק אותך פה לזמן מה" הוא הגיש לי את הצלחת
"לזמן מה? לכמה זמן אתה מתכנן שאשאר פה?" שאלתי הבחנתי שהייתי לבושה בחזייה בתחתונים בלבד,
"עוד מילה אחת ואת תחטפי" הוא אמר "זין!" צעקתי "הנה מה תעשה לי" הראש שלי נטע הצידה ובדיליי הרגשתי את הכאב בלחיי, הוא סטר לי.
הוא הוריד את מכנסו ובא מעליי, "תפתחי את הפה" הוא אמר "לך תחפש!" צעקתי והוא הרים את ידו להחטיף לי סטירה "מותק אתה מוכן לבוא?" קול נשי צעק,הוא נאנח "יש לך מזל ילדונת" הוא קם ממני ויצא מהחדר,השאיר אותי בחדר עם הדוברמן הרעב.
התיידדתי תמיד עם חיות במיוחד כלבים אבל דוברמן ורוטווילר זה סוגי הכלב שהיה לי קשה, אולי כי לפרנקלין היה רוטווילר ותמיד היה לי קשה במשימה של פרנקלין לחטוף את מייקל.
עברו כמה דקות או שעות וכבר נהייתה לי אי נוחות עם החבלים שהיו קשורים מאוד חזק על ידי, "תגיד אם אתה רעב למה אתה לא לועס לי את החבלים האלה?" שאלתי כמו מטומטמת את הכלב.
"הלו צ'אקי אני מדברת אלייך!" אמרתי והוא גירגר בשיניו "לעזעזאל אתה באמת מפחיד" אמרתי "אתה צ'אקי" אמרתי והוא גירגר שנית.
דבר ראשון שלמדתי על הכלב הזה זה שהוא צ'אקי והוא שונא את זה, "אם אתה רוצה תביא לי טלפון ואראה לך-" הוא התקרב אליי מיד אחריי המילה טלפון.
"צודק, אולי אני אברח" אמרתי והוא התקרב שוב. דבר שני זה שהוא צייתן,מסכן.... אני שונאת אנשים שמנצלים יצורים תמימים.
"תעזבי אותו, הוא מחונך לא לתת לך לעזוב" הנהג אמר. "של מי הכלב?" שאלתי "של הבן שלי" הוא ענה מלטף את הדוברמן "יש עוד מוטאציות כמוך?" שאלתי בסרקסטיות.
"תתפלאי" הוא ענה, "קח מקליין" הוא נתן לכלב קערה עם בונזו, "לא אכלת את האוכל שלך" הוא אמר בחיוך
"לא התחשק לי, הרגשתי תפוסה" אמרתי בציניות והוא צחקק.
"אישתי תבוא עוד מעט תשגיח תוכלי לאכול" הוא אמר.
לא עניתי,בדרך כשהוא יצא הדוברמן אכל כשעיניו עליי,הוצאתי לו לשון, כבן אדם הדוברמן הזה יהיה השטן.
כעבור יומיים
קיבלתי את הארוחת צהריים שלי, נתתי לעצמי את הרשות לתת לצ'אקי חתיכה למרות השאריות שקיבלתי, עברו יומיים לפי קרינה אישתו של סטו הנהג מונית.
"במקומך לא הייתי נותנת לכלב הזה כלום במיוחד כשאני עם פתית אוכל" קרינה אמרה מהדלת "הכל טוב קרינה" אמרתי.
התחברתי לצ'אקי, הוא התרגל אליי ולזה שאני קוראת לו צ'אקי במקום מקליין. הוא כבר לא מחפש לאכול אותי. האוכל היה סביר, עדיף מכלום.
התגעגתי לאוכל של אמא שלי, לאוכל של הרולד השף.
אני מתגעגעת למייק,ג'ואי,סתיו, דניאל אפילו טים,לאמא. אני מתגעגעת לאמא שלי!
"אני שונאת אותך" כבר יומיים במשפט הזה מטריף את ראשי, איך אמרתי את זה? אמא שלי היא האדם הכי חשוב לי.
היא גידלה אותי,לימדה אותי,עזרה ללילי ומצאה לה עבודה, מצאה עם הרולד את הכישרון שלו ואז קיבלה אותו לעבודה,עשתה הכל בשבילי בזמן שאבא שלי עזב.
מתחילת שנה התנהגתי אליה ככה, אני לא יודעת אם זה כי היא לא נתנה לי לראות חדשות בגלל שאבא שלי הופיע או כי כל הזמן היא הייתה עסוקה בלעזור לג'ואי.
אבל אין סיבה להתנהג כמו שהתנהגתי, במיוחד לאמא.
אני לא רוצה לדעת מה היא עוברת כרגע.
"קרינה סיימתי" אמרתי ונתתי את הצלחת לקרינה "בוא מקליין נצא לטיול?" קרינה אמרה אבל צ'אקי לא זז
"מקליין בוא לטיול!" היא אמרה אבל הוא רק עמד לידי, היא התקדמה ומשכה מהקולר את צ'אקי.
"תעזבי אותו" אמרתי "את אל תגידי לי מה לעשות!" היא אמרה וגררה את צ'אקי איתה. נשארתי בחדר, כבר מאתמול בערב הם נתנו לי חופש מהקשר אבל בערב הם קושרים אותי. התחלתי לטייל בחדר, בארון היו בגדיי גברים.
זה החדר של הילד שלהם? כמה ילדים יש להם בכלל?
_________________________
זה החלק השני של הזמן שאליה הייתה אצל סטו (אבא של שון) ובחלקים הבאים זה שהיא כבר התרגלה לשם. ורק מזכירה שמיד אחריי הפרקים האלה יעלה פרק כפולל לMY SWEET ROMAN
אז מקווה שתצליחו לחכות!! שבוע טוב🤍🤍
YOU ARE READING
החטופה שלו🤍/💚his kidnapped
Romance"אבא שלו חטף אותי,עינה אותי,כמעט אנס אותי וגם רצה לשלוח אותי כמזון לתנינים אז למה אני מפתחת רגשות אליו? לבן של השטן?" -בכתיבה- ספר 3/3 בסדרה אליה רוחן- אני אדם שמח מתמיד,אין לי בעיה עם צחוקים על הצבע עור הכהה שלי כי לפעמים אני צוחקת על עצמי. גם אחרי...
